דני סיטרינוביץ, חוקר איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, הסביר בשיחה עם גדעון אוקו ועמיחי אתאלי בתוכנית שבע תשע ב-103fm מדוע הסיכוי שהאיראנים יהיו מוכנים להתגמש במו"מ כעת הוא נמוך מהסיכוי שהיה טרם המלחמה.
סיטרינוביץ הבהיר כי האיראנים מתקשים להאמין לכנות מצד ארה"ב וטען כי אצל בכיריו מתפתחות גישות קיצוניות: "האיראנים חוששים מאוד שיש פה מזימה של טראמפ כי בפעמים הקודמות שניהלו איתו מו"מ בסופו של דבר פעם ראשונה ישראל תקפה, פעם שנייה טראמפ תקף. המקסימום של האיראנים לא מתקרב למינימום האמריקאי. כלומר אם זאת תהיה הגישה האמריקאית הרבה דברים אולי יקרו, הסכם לא יקרה במו"מ הזה".
עוד אמר בנוסף: "אני חושש להגיד שאם אחד מהצדדים יתגמש אז זה יהיה הממשל האמריקאי בהנחה וטראמפ ירצה לסיים את המערכה. זה לא שאין גבולות ויתור לאיראנים אבל צריך לזכור שני דברים על האיראנים. המערכת האיראנית בוודאי הקצינה, אנחנו רואים את המינוי של המחליף של לאריג'אני, הוא עוד קצין משמרות המהפכה שהשתלט על עוד עמדה, המערכת הקצינה".
על השינוי שחל בתוך הנהגת המשטר, הסביר: "לפני המלחמה המערכת האיראנית תפקדה בצורה בירוקרטית וברורה. עכשיו יש מנהיג נעלם, שנשלט על ידי משמרות המהפכה ובידי היועץ שמינו מוחסן רזאי שמתפקד כמפעיל הבובה, ומי שצריך לקבל החלטה זה שורה של מפקדים. יש פה שתי בעיות מרכזיות: המערכת מאוד מבולגנת, והמערכת מאוד מקצינה וגרוע מכך היא בתודעה שהיא מנצחת את המלחמה. היכולת לנהל מו"מ איתם תהיה מאוד מאתגרת והם יהיו מאוד קיצוניים. מה שאיראן לא הסכימה לוותר לפני המלחמה, היא בטח לא תסכים לוותר אחרי המלחמה".
לאחר מכן סיטרינוביץ הביא את נקודת מבטו ביחס לאסטרטגיה האיראנית ללכוד את מצרי הורמוז: "יש פה אירוע מעניין שחוזר באמת לניתוח יותר עמוק של איראן. המדינה הזו משתמשת לתפיסתה בצורה מאוד יעילה בגודל שלה ובוודאי ביכולת הסימטרית שלה. הסיפור של הורמוז זה כבר לא אירוע של לחזור בחזרה לקווים הרגילים, ההיפך הוא הנכון. איראן לא מתכוונת להסיר את ידה מהמצרים. איראן מבינה את היתרון הגדול בחניקת כלכלה בין-לאומית, בסופו של דבר יצטרכו לשלם הרבה כדי שיחזרו לבסיסים שלהם. יש אולי גבולות ויתור מאוד קטנים".
זאת ועוד טען כי איראן עצמה היא לא הזירה היחידה המעניינת את האיראנים והמשטר קושר את גורלו גם בזירה אחרת במזרח התיכון: "איראן קושרת את גורלה גם בסיפור של לבנון. כלומר מה שאנחנו צריכים להבין שיש גם את הסיפור הלבנוני במו"מ, אין רק את הסיפור האיראני במו"מ. לא בטוח שאיראן תפסיק לתקוף את ישראל במידה והמערכה מול לבנון תמשיך. אנחנו במצב יותר מורכב. לפחות לפי ההצהרות האיראניות זה תרחיש שצריך לקחת בחשבון. אני לא יודע מה טראמפ יציע להם, יכול להיות שטראמפ יציע להם הצעה מספיק אטרקטיבית שתגרום לה לחשוב פעמיים אבל לפחות לפי ההצהרות האיראניות יכול להיות שזה יקרה".
כמו כן סיטרינוביץ הביע דאגה מהתפיסה האמריקאית כלפי איראן והתמקד באיש המפתח לשיטתו הלוא הוא מחמד קאליבאף: "בסופו של דבר זה נראה שגם האמריקאים לא מבינים את השינוי שמתרחש באיראן. יש חוסר הבנה עמוק של המערכת האיראנית. זו מערכת יותר מבוזרת ולצערנו יותר קיצונית. החשיבה האמריקאית לא מעריכה את השינויים שהיו באיראן מתחילת הלחימה. מחמד קאליבאף הוא דמות משמעותית מאוד עכשיו והיתרון הגדול שלו שהוא מחובר למשמרות המהפכה ונטוע בצד הפוליטי, הוא היה ראש עיריית טהראן. הוא יעיל ויחסית פרגמטי. הוא חי בשני העולמות אבל הוא לא מקבל החלטות".
עוד הוסיף: "החיסולים של ח'אמנאי ולאריג'אני היו חיסולים חשובים אם המערכת הולכת להתמוטט, אבל אם המערכת לא מתמוטטת המחסור של האנשים שחוסלו מקשה מאוד על המו"מ. אני לא חסיד גדול של שניהם, לא הזלתי דמעה עליהם, אבל הבעיה המרכזית שאנחנו מגלים בצורה יותר רחבה שישראל וארה"ב הלכו למהלך שמטרתו המרכזית היא שינוי המשטר באיראן ומה שקרה במהלך האירוע הזה הוא שהתרחש שינוי במשטר. עכשיו צריך לנהל מו"מ עם אותה מערכת שרצינו להפיל".
לבסוף הזהיר מפני הישארות האורניום בתוך איראן: "יש דבר אחד שמאוד מטריד אותי וזה הגרעין. הגרעין הוא משנה מציאות ובאמת איום קיומי על מדינת ישראל. מדינת ישראל לא יכולה לחיות כשלאיראן יש יכולת גרעינית-צבאית. אני חושב שצריך למצות את המסלול המדיני באופן של 450 קילו אורניום. אני חושש מאוד מזה שנגיע לסיום המערכה בצורה כזו או אחרת כי אני לא בטוח שנגיע לפתרון במובן הזה. עם כל ההישגים המאוד משמעותיים של צה"ל וסנטקום אני חושש מאוד ממה שיקרה בעתיד. אם האמריקאים יגיעו ל-450 קילו אני לא בטוח שכל הסכם יהיה רע למדינת ישראל".