המהלך הדרמטי שיעניק זמן התרעה לתושבי הצפון
אלמוג בוקר ('חדשות 12') מסר פרטים על ההחלטה החשובה של פיקוד העורף שתאריך את זמן ההתרעה: "אפשר לתת זמן התרעה של לפחות 30-15 שניות"
החיים בצפון ישראל תחת אש חיזבאללה הפכו מזמן למשוואה בלתי אפשרית של זמן ומרחב. בעוד הרקטות נורות מעבר לגבול, התושבים ביישובי קו העימות מצאו את עצמם לא פעם בסיטואציה אבסורדית ומסוכנת: רעש הפיצוץ שמקדים את צליל האזעקה. בתוך המציאות הזו, כל שנייה היא לא רק יחידת זמן, היא ההבדל שבין חיים למוות.
השינוי הדרמטי שנכנס לתוקפו הבוקר (א') לא נולד בחדרי הדיונים הסגורים של המטה הכללי, אלא ביוזמה עיתונאית נחושה של כתב חדשות 12, אלמוג בוקר. בראיון משותף עם עמיחי אתאלי אצל גדעון אוקו, נחשף המנגנון שהוביל לשינוי המדיניות של פיקוד העורף. "התשובה הראשונה מדובר צה"ל הייתה שזה בלתי אפשרי", שחזר בוקר, אך הצבת הנתונים מול המציאות בשטח לא השאירה לצבא ברירה אלא להודות: אפשר לתת לתושבים יותר זמן.
החל מהבוקר, המערכת החלה להטמיע את זמני ההתרעה החדשים ב-17 קיבוצים ויישובים בשלב הראשון. המשמעות היא מעבר מקיצוניות לקיצוניות: תושבים שעד היום רצו למקלט רק אחרי ששמעו את הנפילה, יקבלו כעת התרעה של עד 30 שניות. "זה מטורף. זה כל כך משמעותי" אמר בוקר. הוא הסביר כי "כשמדובר ברקטות של חיזבאללה, גם אם אתה יורד לחדר מדרגות בין הקומה השנייה לשלישית, לא ראשונה ולא אחרונה, זה עדיין נותן לך סיכוי גדול לא להיפגע או להיפגע בצורה מינימלית".
הרגע שבו הכל התבהר
התפנית החלה בערב אחד שגרתי לכאורה באולפן בצפון. "ישבנו לפני משדר בערב עם גיא ורון, ובשלב מסוים אנחנו - ואני מניח שגם אתם - מקבלים שיגורים לפני האזעקות. לפי מקורות ואנשים שלי שיושבים על המערכות, זוהה שיגור מקריית שמונה. אמרתי לגיא: 'זוהה שיגור', והמשכנו לשבת", סיפר.
אחרי 15 שניות נשמעה אזעקה, "רצנו למטה ובדרך אתה שומע את הפיצוצים. איך יכול להיות שאני יודע 15 שניות לפני, לא רץ למרחב מוגן ושומעים את הפיצוצים?", תהה. "התחלתי לבדוק לעומק והבנתי שזה לא עניין נקודתי. הרבה פעמים אפשר לתת זמן התרעה של לפחות 15־30 שניות, ובחלק מהמקומות יותר מזה, כי זמן המעוף הוא בדרך כלל דקה וחצי", אמר.
הוא הסביר כי לאחר מכן "מה שעשיתי זה לקחת את הזמנים שלי - זמני השיגור שאני מכיר ומתי מופעלת האזעקה. הצבנו על המסך כמה זמן אפשר לתת לתושבים, ואחרי זה אף אחד לא יכול היה להישאר אדיש לזה".
