הקואליציה הצליחה להעביר את חוק עונש מוות למחבלים בקריאה שנייה ושלישית, ובמערב זועמים על ישראל. פרופ' למשפטים אדם שנער מאוניברסיטת רייכמן הסביר לעמיחי אתאלי ולגדעון אוקו ב-103fm מדוע החוק בעייתי. הוא מעריך כי החוק ייפסל על ידי בג"ץ בהמשך.
"יש לך עונש על אותו מעשה כשהקו המבחין הוא הקו הלאומי. יש לנו דוגמה לזה בהיסטוריה - זה קרה בדרום אפריקה באפרטהייד. זה ייפסל בבג"ץ, אם זה לא ייפסל מצבנו יהיה עוד יותר חמור", אמר פרופ' שנער.
הוא הוסיף כי "בעולם יש מגמה של הקלה ושל ביטול עונש מוות. רוב מדינות העולם לא מבצעות עונש מוות, גם ישראל לא מבצעת, למעט הסעיף החריג של הנאצים. ישראל עושה מהלך דרמטי שהיא מוסיפה עונש מוות במצב שבו כשכל העולם מוריד אותו".
גם האפקטיביות של חוק שכזה מוטלת בספק, לשיטתו של שנער. "עונש מוות בעצם לא עובד. אין לנו ראיות אמפיריות משכנעות שעונש מוות גורם להרתעה, ובוודאי שלא אצל אנשים שמצהירים מראש על נכונותם להתאבד", טען.
פרופ' שנער פירט מדוע חוק שכזה עשוי להיתפס כחוק מפלה. "הוא חל על פלסטינים, והוא לא יחול על טרור יהודי. חוק העונשין אומר שכשאתה מבצע עבירה מסוימת הדין צריך להיות שווה ללא קשר לשאלה בן כמה אתה, מאיזו דת אתה או מאיזה לאום אתה. ברוך גולדשטיין, למשל, שרוצח עשרות אנשים מטעמים לאומיים לשיטתו לא יהיה חשוף לעונש המוות, לעומת זאת פלסטיני שמבצע עבירה דומה כן יהיה חשוף", אמר. את המצב הזה כינה פרופ' שנער: "עונש אחד ללבן ועונש אחד לשחור, עונש אחד לערבי ועונש אחר ליהודי. המעשה הוא אותו מעשה - רצח מטעמים פוליטיים או לאומיים, זו לקיחת חיים".
הוא פקפק באפשרות להוכיח את שאלת המניע שמופיעה בלשון החוק. "זה מניע שלעולם לא תוכל להוכיח. אם מחבל יאמר: אני לא מתנגד לישראל, אני מתנגד לכיבוש, הוא לא ייפול בחוק הזה", טען.