"מציע למקד את כל תשומת הלב בסוגיית האורניום"
עפר שלח, חוקר בכיר במכון INSS, הזהיר מפני משגה באשליות: "השימוש בכוח הביא אותנו לשוקת שבורה" • וטען: "הפלת המשטר מעולם לא הייתה ניתנת להשגה"
השלב הנוכחי בלחימה בין ישראל וארה"ב לאיראן הסתיים ושיחות המו"מ בפקסיטן הסתיימו גם כן ללא בשורות גדולות. עפר שלח, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, טען כי הפלת המשטר לא הייתה מטרה ריאלית מלכתחילה והסביר מה צריך לעשות עתה.
בפתיחת דבריו שלח התייחס לאפשרות כי המלחמה תתחדש בקרוב ואף תסלים. "המצב הזה והאפשרות הזו קיימת היא מצויה במגרש של נשיא ארה"ב שהחלטותיו הלא תמיד סדורות מובילות את המהלך הזה מיומו הראשון, הוא קובע לכולם אם נלחמים או לא", ציין שלח.
בהמשך שלח דן האם ברמה התודעתית ישראל ניצחה או הפסידה את המלחמה הזו. "באירועים כמו מלחמות התפיסה של ניצחנו או הפסדנו היא תפיסה פשטנית, התפיסה בציבור הישראלי היא שאי השגת המטרות, בציבור הישראלי הייתה הערכה מופרזת של מה שאפשר להשיג, יש בהחלט תחושה שהמחיר שאנחנו משלמים בהרבה מובנים היה חייב להביא תוצאה יותר מוחלטת. הנקודה היא שהתוצאה היותר מוחלטת הייתה בלתי אפשרית מלכתחילה. הנקודה בעיניי היא לא האם ניצחנו או הפסדנו אלא לאן הולכים מכאן".
עוד הוסיף: "אני מציע למקד את כל תשומת הלב בסוגיית האורניום. בעיניי סוגיית הפלת המשטר מעולם לא הייתה ניתנת להשגה. זה הוכח ביותר מחודש של לחימה עצימה של ארה"ב וישראל שהן יודעות לתת על איראן. התוצאה הגרועה ביותר האפשרית שהמשטר האיראני נשאר ונשארת לו היכולת שמגולמת ב-440 קילו מעושר ב-60% להגיע לפצצה".
"נעשה מהלך על ידי שני אנשים, נתניהו וטראמפ, שהם תלו בו יותר ממה שניתן להשיג"
שלח הציב סימן שאלה גדול מעל היעדים שהגדירו ירושלים וושינגטון במערכה הנוכחית. לשיטתו, הצבת רף של "החלפת משטר" היא לא רק יעד מרחיק לכת, אלא כזה שעלול לגבות מחיר מדיני כבד מול בעלת הברית הגדולה ביותר של ישראל. "החלפנו את המשטר שלוש פעמים, כל פעם שהרגנו אייתולה. גייסנו את האמריקאים למטרה בלתי ניתנת להשגה, תוך כדי שהדבר הזה גורם לנזק בל יחזור ליחסי ישראל־ארה"ב. הדבר הזה שבו ישראל תיתפס כמי שגוררת את ארה"ב למלחמה, שארה"ב לא מנצחת בה, מלחמה שלא משרתת את האינטרסים שלה, אני לא בטוח שזה אינטרס ישראלי גדול".
לדבריו, המדיניות הנוכחית היא תולדה של קו שהובילו ראש הממשלה נתניהו והנשיא טראמפ, קו שסובל מחוסר הלימה בין הצהרות לבין יכולת יישום: "הנקודה היא שנעשה מהלך על ידי שני אנשים, נתניהו וטראמפ, שאני לא יודע האם הם חשבו עליו עד הסוף אבל בוודאי הם תלו בו יותר ממה שניתן להשיג. הדבר הזה מביא אותנו למבוי סתום".
האם הכוח הוא חזות הכל?
מעבר לביקורת הפרסונלית, שלח תקף את מה שהוא מכנה "התפיסה הפרימיטיבית" של הביטחון הישראלי, האמונה כי עוצמה צבאית לבדה יכולה לחולל שינויים פוליטיים עמוקים. "אני לא מקטין את הסכנה האיראנית - אבל המעבר ממלחמה למלחמה מהסוג שפתחנו בה, האפס או האחד הזה, שמגולם בתפיסה פשטנית של מה זה המשטר הזה, זה מה שהביא אותנו למקום שבו אנחנו נמצאים. זו תפיסה שבכוח אפשר לעשות שינויים שאי אפשר לעשות אותם בכוח".
לדבריו, הכישלון בהבנת מגבלות הכוח אינו מוגבל רק לזירה האיראנית, אלא מהווה כשל רוחבי בתפיסת הביטחון הישראלית, כפי שניתן לראות גם בלבנון: "אנחנו משתמשים בכוח ואחר כך אנחנו מתפלאים למה הכוח לא עובד, למרות שהכוח לא עובד כבר עשרות שנים. צריך לזה חזון ומהלך מדיני שמסיים אותו - לא בהכרח הסכם, זה יכול להיות משהו אחר. אני לא רואה שהיריב שלנו מבין את שפת הכוח ושהשפה הזו הביאה אותנו למקום אחר".
בסיכומו של דבר, הציע שלח לחשב מסלול מחדש. במקום להתפזר לעבר יעדים אמורפיים של שינוי סדרי עולם במזרח התיכון, עליה לחתור ליעד קונקרטי ובר-השגה שינטרל את האיום הקיומי המיידי. "אני מציע להתמקד אך ורק בסוגיית האורניום, שהיא הדבר היחיד שעוד ניתן להשיג במלחמה הזו. להניח לדבר הזה ולהמשיך לתכנן את המערכה שתרסן את התוקפנות האיראנית ושתביא לנפילת המשטר".
