"אנו הדורות האחרונים שזוכים לשמוע בגוף ראשון ניצולי שואה"
יו"ר יד ושם דני דיין על סיפורי הגבורה הרבים, ועל אחריותנו להמשיך ולהפיץ את שאירע: "התפקיד של כולנו בשימור הזיכרון יהיה יותר קשה ויותר חיוני"
היום (ג') חל יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המציין בכל שנה מחדש את הזוועות שעברו כל כך הרבה יהודים ברחבי העולם רק בשם יהדותם. יו"ר 'יד ושם' דני דיין שוחח עם גדעון אוקו ועמיחי אתאלי והתייחס לסיפורי הגבורה הרבים, ולציווי עלינו, הנמנים על הדורות הבאים, להמשיך ולספר אותם.
"אתמול הטקס המרכזי הוקלט מראש", סיפר. "היום טקס הנחת הסרים הממלכתי ייערך במתכונת כמעט רגילה, האנשים יהיו נוכחים במקום אך האירוע ייערך ללא קהל. מאוחר יותר, ייערך ההמשך של הנחת הזרים על ידי יוצאי קהילות שונות וארגונים אזרחיים שונים. יש כמובן הרבה תחושות, אבל אני רוצה להתרכז באחת - אתמול ראינו את מדליקי המשואות ואת נושא דבר הניצולים, ואת הניצול של שקרא את אלמלא רחמים. יום השואה נקרא באופן רשמי יום הזיכרון לשואה ולגבורה, ואני חושב שבראשית ימיה של המדינה כשהוסיפו את המילה גבורה התכוונו לגבורה מאוד מסוימת, לאלה שאחזו בנשק כדי להתנגד לשלטון הנאצי, למורדי גטו ורשה ואחרים. אתמול ראינו, לא בפעם הראשונה, כמה סוגי גבורה שונים היו בקרב היהודים בשואה. לא רק אחיזה בנשק. חביבה בורסט, האישה שנשאה את דבה הניצולים, ממקימות קיבוץ צאלים, היא הסתובבה כילדה קרוב לשנתיים ביערות ובכפרים, ישנה במקומות שורצי חולדות ועכברים, ואחר כך קמה, הקימה משפחה ועלתה לארץ. היא עשתה דברים מופלאים. אם זו לא גבורה, אני לא יודע גבורה מהי".
עוד הוסיף: "קחו את מיכאל סידקו. הוא ניצול באבי יאר. הוא הצליח להיחלץ מבור המוות ביחד עם אחיו גרישה, ושני הילדים האלה הסתובבו לבדם באוקראינה הקפואה והעוינת, והצליחו לשרוד יום ועוד יום עד שנגמרה המלחמה. אביגדור נוימן שהדליק אתמול משואה, הייתה לו בר מצווה באושוויץ וכנגד כל הסיכויים יהודים התארגנו כדי למצוא לו זוג תפילין שיוכל להניח. אחד מהפרקים הלא טובים של החברה הישראלית, היום אנחנו נוטים לעשות אידיאליזציה למה שהיה פעם החברה הישראלית, היה הדרך בה התקבלו ניצולי השואה בישראל בשנות ה־40 המאוחרות וה־50 המוקדמות. קראו להם בכל מיני שמות. לשמחתי נרפאנו מהמחלה הזו ואנחנו מבינים שכל מי ששרד והצליח לבטא אנושיות ויהדות כנגד כל הסיכויים והרצון של הנאצים היה גיבור שרק להעריץ אותו".
"אנחנו נמצאים לפני תקופה קריטית לזיכרון השואה", הבהיר דיין, יו"ר 'יד ושם'. "החוויה המכוננת הזאת שאני בטוח שכולנו עברנו, בהיכרות עם השואה, לשבת מולם ולהסתכל להם בעיניים, אני מדמה את זה לעמידה על גשר שקצה אחד לפנינו והשני באושוויץ. הילדים שנולדים היום בישראל ובעולם לא ייזכו לחוויה הזו, אנחנו הדורות האחרונים שזוכים לשמוע בגוף ראשון ניצולי שואה. כשזה יקרה, אני חושש מאוד שזה יהיה ה'האפי האוור' של המכחישים והמעוותים את זיכרון השואה. מה שזה אומר שהתפקיד של כולנו בשימור הזיכרון יהיה יותר קשה אבל הרבה יותר חיוני, האחריות עוברת אלינו. זאת אחריות כבדה שנצטרך לעשות מאצמים כדי לעמוד בה".
