"גובה הלהבות ישתנה כשנתניהו לא יהיה"
פרופ' אריה אלדד על השסע בעם בצל יום הזיכרון לשואה • וטען: "זה לא ייעלם, כי אלימות ושיסוי היו כאן תמיד"
עצרת הזיכרון הממלכתית אמש (ב') ביד ושם, והצהרותיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על עמידתה של ישראל אל מול צורריה, הציפו מחדש את המתח המבעבע בתוך החברה הישראלית. ביום שבו הזיכרון הלאומי אמור לאחד את השורות, השיחה ב־103fm עם גדעון אוקו ועמיחי אתאלי ופרופ' אריה אלדד הבהירה עד כמה עמוק הקיטוב. אלדד ניתח את השיסוי המלווה את המדינה גם ברגעי השיא של המלחמה, וסימן את דמותו של נתניהו כציר שסביבו הלהבות מסרבות לשקוע.
"הלהבות יפחתו כשהפרסונות יתחלפו", קבע אלדד בנחרצות. "נתניהו - כשהוא יחליט שהוא לא רוצה יותר או שהעם יחליט שהוא לא צריך אותו יותר, זה ישתנה. זה לא ייעלם, כי אלימות ושיסוי היו כאן תמיד. אבל גובה הלהבות כרגע הוא תוצאה של הצטברות דברים בלתי נסבלים".
לדברי אלדד, חלק מהשנאה נובע דווקא מהישרדותו המדינית של נתניהו: "הוא הפוליטיקאי הכי טוב בשטח. במלחמה האחרונה הוא מסתמן כמדינאי טוב, ואת זה לא סובלים. אתה גם אשם ב־7 באוקטובר, גם מצליח לצאת מזה ולהמשיך לשלוט, וגם מנהל מלחמה עם זכויות עצומות - זה הופך את ההתנגדות אליו לבלתי רציונלית. אני כבר לא יכול לדבר עם אנשי שמאל ששונאים אותו כי הם לא רציונליים, וכנראה שגם אני לא".
בתוך הפריזמה הזו של "בעד או נגד ביבי", התייחס אלדד גם לסערת המינויים הביטחוניים האחרונים, תוך שהוא מסתייג מהמידע המגיע מהדיווחים החדשותיים. "אני ניזון רק ממה שכתוב בתקשורת, ואני לא מאמין לאף מילה ממה שכותבים בתקשורת כי כמעט לכל אחד יש סדר יום ואג'נדה", הצהיר אלדד. "הבעיה שלי היא שאני לא יודע את העובדות".
באשר למועמדותו של רומן גופמן, הדגיש אלדד כי השאלה המוסרית קריטית יותר מהשאלה הפוליטית, אך היא מותנית בבירור האמת: "אם חלילה זה נכון שהוא ידע והתעלם והפקיר כוחות - הוא לא יכול למלא את התפקיד, זה כתם כבד מאוד עליו. בתפקידים כאלה ראש הממשלה צריך לראות עין בעין את המדיניות הלאומית עם ראשי המערכת. אבל עד היום הוכח שהוא לא ידע לבחור אנשים".
