יום הזיכרון לשואה ולגבורה מביא עמו מדי שנה את השאלה כיצד מציינים את היום, ואיך מעבירים את לפיד הזיכרון לדור הבא. בפתח תוכניתם ב־103fm, שיתפו בן כספית וינון מגל ברוטינה האישית שלהם ובתחושות המורכבות המלוות את היום הזה ככל שהזמן חולף והניצולים הולכים לעולמם.
"ראיתי קצת מהטקס או ניסיתי לראות סרט, שמעתי שירים חסידיים", סיפר מגל על הדרך שלו למצוא נחמה. "זה מה שאני אוהב, זה מה שמנחם אותי וזה מה שעשה לי טוב על הנשמה. הנאצים הרי לא בררו בין סוגי יהודים - חסידיים לפרוגרסיבים. פחות עניין אותם הקטע הזה איזה סוג של יהודי אתה".
כספית, שתהה על החיבור בין מוזיקה חסידית ליום השואה, העביר את הדיון לדאגה המרכזית שלו - הדור הצעיר. "הדאגה הכי גדולה שלי היא הילדים שלי", הודה. "ניסיתי להכריח את אביגיל לראות סרט יום שואה ולא עלה בידי. אני מקווה שמערכת החינוך דואגת לזה, כי הניצולים כבר אינם".
השניים דנו באתגר הגדול של שימור הזיכרון במעגל השני, דרך הבנים והבנות של השורדים. כספית הצביע על נקודת זמן קריטית בעתיד הלא רחוק: "עד מתי אפשר יהיה להחזיק את העובדה שבשעת הצפירה אנחנו עצובים? עוד 13 שנה נציין 100 שנה לתחילת האירוע הזה. זה כבר עובר לשלב שבו אנחנו חייבים לדאוג שמישהו יחזיק את הלפיד עבור הילדים".