"קשה לי לראות את המלחמה מסתיימת בהסכם"
המומחית לזירה האיראנית ד"ר תמר עילם גינדין ניתחה את השפעת המצור האמריקני על המו"מ עם איראן • וטענה: "ככל שיותר דוחקים אותם, הם נהיים נחושים"
על רקע המצור האמריקני במצרי הורמוז, השאלה המרכזית בקהילה הבינלאומית היא האם המצור הכלכלי על הרפובליקה האסלאמית יביא אותה לשולחן המשא ומתן או דווקא להקצנה. בשיחה לגדעון אוקו ועמיחי אתאלי ב־103fm, ניתחה המומחית לאיראן, ד"ר תמר עילם גינדין, את הדינמיקה המורכבת מול טהרן והצביעה על הרכיב שחסר, לדעתה, באסטרטגיה האמריקנית.
"אם לסמוך על העבר, אז בדרך כלל זה גורם להקשחה בעמדות", הסבירה ד"ר עילם גינדין ביחס לסנקציות. "הרפובליקה האסלאמית, בשבילם עצם קיום המשא ומתן הוא אישור להיענות לכל הדרישות שלהם. קשה לי לראות את המלחמה, כפי שהיא מתנהלת עד עכשיו, מסתיימת בהסכם או בכניעה. האיראנים, ככל שיותר דוחקים ומשפילים אותם, הם נהיים יותר נחושים להראות שהם לא ייכנעו ושהם מנצחים".
לדבריה, המפתח לשינוי אמיתי אינו טמון רק בלחץ חיצוני, אלא בחיבור לכוחות הפועלים בתוך איראן, ובעיקר לדמותו של יורש העצר הגולה, רזא פהלווי. "אני חושבת שהחלופה היא להכיר בכוח שיש ליורש העצר על העם האיראני בפנים", ציינה. "בינואר, כשהוא אמר 'צאו לרחובות', ההפגנות הפכו מהפגנות של מאות או אולי אלפים בודדים, להפגנות שלא ראינו בהן כביש פנוי. כל הכבישים היו מלאים, במאות מוקדים".
למרות הפוטנציאל הגלום בתנועת המחאה, ד"ר עילם גינדין הצביעה על נתק בין הממשל האמריקני לבין המנהיגות האופוזיציונית: "כדי שיצאו לרחובות צריך את הקריאה מבן המלך, וטראמפ משום מה מסרב לשתף איתו פעולה. יש לו (לפהלווי) יותר תמיכה מכל אופציה אחרת. ראינו בינואר אפילו אנטי-מלוכנים שאמרו 'אנחנו כרגע בעדו כי הוא הדמות להתאחד סביבה'".
כשנשאלה כיצד עשוי להיראות המהפך בשטח, הודתה ד"ר עילם גינדין כי מדובר בתהליך מורכב בהרבה מהפלת שלטון רגילה. "במהפכה של 1979 תמונת הניצחון הייתה כיבוש ארמון המלוכה. כרגע לא נשארו כל כך מבני שלטון כדי לכבוש", הסבירה. "זה לא יהיה קל. הוא יצטרך הרבה עזרה ב־100 ימי השיקום, עזרה כנגד תומכי משטר שבכל זאת ינסו להתנגד. אולי הוא יצטרך עזרה אפילו ליותר מ־100 ימים".
