שר הכלכלה ניר ברקת ('הליכוד') התייחס בתוכנית של ענת דוידוב ב-103fm להתחזקות השקל, להסכמות בין ארה"ב לאיראן, ולתחרות במחירי המזון שמובילה קרפור.
"זה משפיע לחיוב על הצרכנים, ועל השוק המקומי", הרגיע ברקת והמשיך: "יכולת הקנייה שלנו הולכת ומשתפרת. אין ספק שזה טוב כמכלול. מי שנפגע מזה הם היצואנים- אנשים שעושים ייצוא, העלויות שלהם יחסית להכנסות שלהן גדלות, וזה שוחק את הרווחיות".
ברקת הסביר את הסיבות להתחזקות המטבע המקומי ואת האתגרים הנלווים לכך: "לא הכול בשליטתנו. יש לנו עודפי ייצוא, והדבר הזה הוא ברכה. כשאנשים מממשים ומוכרים את הדולרים שלהם, זה משפיע על שער החליפין. אבל ברמת המאקרו, הדבר הזה נובע מהעובדה שגיאו-פוליטית מצבה של ישראל הולך ומשתפר - מאמינים בכלכלה שלנו, והמטבע שלנו מתחזק. יש לזה הרבה יתרונות, ועל היצואנים זה מקשה. אחד האתגרים הוא איך לשכנע להוריד את הריבית, הורדת הריבית תעזור לנו בנושא הזה".
עוד התייחס למצב הביטחוני ולהמשך המאבק מול איראן: "לא סיימנו, כי עוד לא השגנו את כל המטרות. האמריקאים פונים היום לאיראנים ואומרים להם 'תגידו לנו איך אתם רוצים להגיע ליעד שלנו, במלחמה או בשלום, אבל את היעד שלנו אנחנו נשיג'. הנחישות של טראמפ ונתניהו מאוד-מאוד ברורה כאן".
בהמשך, פירט את מטרות המאבק מול איראן והביע ספק לגבי פתרון דיפלומטי: "טראמפ נחוש להשיג את המטרות והיעדים של המלחמה, שהם לקחת את כל האורניום המועשר, ולוודא שאין להם יכולת העשרה, ולפרק את יכולות הטילים שלהם, ולוודא שהם לא תומכים בפרוקסי. אלו שלוש מטרות שאני מאמין שנוכל להשיג אותן כך או אחרת. אם האמריקאים רוצים להשיג את זה דרך משא ומתן זה בסדר, אבל אני סקפטי שזה יקרה. ברמת המאקרו, לא נתניהו ולא טראמפ ישאירו את המצב כמו שהוא - תהיה הכרעה, וטוב שכך".
כמו כן, התייחס ליכולת ההתערבות בשער הדולר ולמשמעות עבור המשק והתעשייה: "אני לא בטוח שהוא יוכל להשפיע על הירידה או ההתחזקות של הדולר, להתערב אם הוא חושב שזה נושא זמני. הכלכלה שלנו חזקה ויציבה, ואני לא משוכנע שזה משהו זמני. אם הבנק היה חושב שזה זמני, אולי היה שווה לו להתערב, אבל אני לא חושב שזה המקרה. יכול להיות שמפעלים שאחוז הרווח שלהם לא גבוה, אז הם יצטרכו או לשדרג את היכולות שלהם, או שבחלקם יתקשו. אני בא מהשוק הפרטי, צריך ללכת למפעלים ולעסקים ולהרחיב את הערך המוסף הגבוה, ואז מפעלים שיש להם מרווחים גדולים ישרדו ויצליחו. פעם היו מפעלי טקסטיל בישראל שלא שרדו. אנחנו צריכים להישאר בהייטק, ב-AI - שם אנחנו מתמקדים".
לאחר מכן, התייחס ברקת לכניסת רשת 'קרפור' לתחרות במחירי המזון: "היום באמת זה יום דרמטי והיסטורי. הסתובבתי ברשתות 'קרפור', וזו דרמה. אנשים אומרים שהם חוסכים מאות שקלים. הם זכו בתנאי המכרז- זה לפחות 40 סניפים, והם עומדים בכל תנאי המכרז. אני מעריך שבהמשך הדרך, ככל שהם יראו שזה יצליח, הם ירחיבו. יש גם אונליין, יש פה כיסוי ארצי ועוד 51 סניפים".
ברקת קרא לציבור להשפיע על השוק באמצעות הרגלי הצריכה: "אני מאתגר את הציבור ואותך, תלכו ותראו את רשימת המוצרים שכלולים בסל, ומחירים באונליין ב-30% יותר זולים מאשר רשתות אחרות. כשיצאנו עם הקול הקורא, כפי שאנחנו עושים בכל נושא, אנחנו שמים את הרעיון המרכזי, יש למעלה מ-30 מוצרים שנחשבים כ'בריאים', לאור ההערות שקיבלנו מהציבור, אבל אנחנו הולכים למה שהכי נמכר".
לסיום, ברקת התייחס לתחרות מול הרשתות הגדולות ולהשפעת הצרכנים על המחירים: "יש לנו את הרשימות של כל הרשתות וכל המוצרים, והלכנו למוצרים שנמכרים הכי הרבה, והסתכלנו על המחיר הכי נמוך. על זה 'קרפור' הורידו בעשרות אחוזים את המחירים. הייתה לנו התנגדות מהקרטלים והמונופולים. אם הציבור יצביע ברגליים ויקנה את המוצרים הזולים ב'קרפור', אז לרשתות האחרות יש חלופות- או להוריד מחירים או לאבד לקוחות. אני מעריך שהם יורידו מחירים".
עריכה: קלרה זרצקי