"היווה השראה עבור חבריו בצבא"
שרי כלפון, אימו של רס"ב (מיל') ברק כלפון שנפל בלבנון, סיפרה על גבורתו: "הוא אמר לחיילים להתרחק - וקיבל את ההדף" • הלווייתו תתקיים היום בעדי
רס"ב (מיל') ברק כלפון ז"ל נפל בסוף השבוע בדרום לבנון. בן 48, אב ל־2 בנות. אמו, שרי, סיפרה על הבן שאמור היה לחגוג 49 בקרוב, מהנדס בחברת רפאל, ספורטאי ואיש ספר - שהתעקש להמשיך בשירות המילואים למרות גילו ומצבו המשפחתי. "רק לפני שבוע הוא ישב פה על הכורסה מולי", שחזרה כלפון בשיחה עם ברק סרי ואלי אוחנה ב־103fm, "הוא אמר לי שאין מספיק חיילי מילואים. אם הוא לא יבוא - מה יהיה? הוא הרגיש שהאחריות עלינו".
לדבריה, חבריו לנשק ראו בו מודל לחיקוי. "הם אמרו לנו שברק היה השראה עבורם", סיפרה, "הוא היה מבוגר מהם, והם אמרו שאם הוא מגיע ועומד בעומס הפיזי של שירות בצנחנים, גם הם יעשו את זה - והרגשנו בטוח לידו".
היא הוסיפה כי ברק, שהכיר היטב את גזרת לבנון משירותו הסדיר, שימש יד ימינו של מפקד הפלוגה וניחן ביכולות מנהיגות שקטות. לדבריה, גם כשהיה לו קשה, אף פעם לא הראה כעס. "כזה מאיר פנים לכולם - ממש אדם שידע לתרום ולעשות את הסביבה שלו טוב. ותראה, החיילים אמרו, מה אנחנו? ברק מבוגר מאיתנו. אני יודע שכשברק איתי, אני מרגיש יותר בטוח".
כשנשאלה על נסיבות נפילתו, תיארה האם כיצד בנה פעל ברגעיו האחרונים. "המפקד הסביר לנו בדיוק מה הוא עשה", שיתפה בכאב, "הוא הציל את החיילים בכך שאמר להם להתרחק, והוא קיבל את כל ההדף".
"הוא הציל חיילים"
ברק היה, כאמור, איש של ספר וספורט. "הוא הבן השלישי שלנו במשפחה. יש לנו שלושה בנים. הוא נולד כמתנה אחרי 2 בנים. היה רגוע, שקט, מאוד ממושמע, מאוד עוזר, תלמיד טוב. בכיתה ד' הוא הצטרף למכבי שחייה. הוא מאוד גבה, ובגיל צעיר נורא הוא הצטרף לנבחרת כדורסל בצור שלום. הוא המשיך כל השנים לשחק - עד עכשיו הוא בנבחרת הכדורסל של רפאל. ברק תמיד עם ספר עב קרס בעברית או אנגלית".
המעגל הזה, שליווה אותו, נמצא איתו מילדות. "החבר'ה שלו הם גרעין של חברים מהחטיבה או מהיסודי - ועד היום", סיפרה האם, "אחד מהם הראה לי אתמול תמונה, ואמר 'תראי, התמונה האחרונה שלו'".
בשירותו הצבאי התגייס לצנחנים. "שירות משמעותי - והוא אמר: 'אני לא הולך להיות קצין, יש לנו כבר מספיק קצינים בבית'. הוא למד בטכניון, סיים כמהנדס מכונות וגם שם הוא היה אדם מאוד ספורטיבי עם כושר טוב".
מאז השירות ולאורך עשרות שנות מילואים, ברק היה בלבנון. "איך אומרים החבר'ה? הוא 'טחן מילואים', הכיר כל דבר. בשקט, היו לו יכולות של... לא היה צריך להגיד מנהיג. הוא ידע לדבר בצורה שקולה, בצורה עניינית, תמיד לנתח מצבי. הוא היה יד ימינו של המ"פ, ממש התחלפו. בתקופה האחרונה הוא כל הזמן עלה וירד. רק לפני שבוע פה על הכורסה מולי הוא אמר 'אמא, אין מספיק חיילי מילואים. אם אני לא אבוא וזה לא יבוא - אז מה יהיה? האחריות עלינו".
"אמא, אבא - זה נגמר"
על הרגע שבו התבשרה המשפחה על הפציעה, סיפרה כלפון כי 2 מבניה הגיעו לביתה במפתיע. "פתאום נכנס בני ליאור", תיארה, "ואני צחקתי ואמרתי להם 'אתם עושים לי הפתעה, עכשיו ברק ייכנס'. אז הם חיבקו אותנו ואמרו שאנחנו צריכים לנסוע לבית החולים רמב"ם". בבית החולים, עדכן אותם הרופא כי מצבו קריטי. "חצי שעה לאחר מכן, הבן הגדול בא בוכה ואמר 'אמא, אבא, זה נגמר'. זה השאיר אותנו שבורים".
לקראת סיום השיחה, התייחסה האם למסירותו יוצאת הדופן של בנה, שהותיר אחריו אישה ו־2 בנות. "הבנות עוד מתבגרות, אחת עושה שנת שירות לפני צבא. השנייה בי"א. כל פעם שיכול הוא היה לוקח אותם לטיולים כמשפחה. לפעמים כל המשפחה המורחבת. בסופי שבוע, כשהוא לא היה במילואים הוא היה עולה לקו כדי להחליף מישהו ולתת לו להתרענן. הייתי אומרת לו שיש לו אישה ובנות, אבל הוא הרגיש שהוא חייב לעשות את זה".
רס"ב (מיל') ברק כלפון יובא למנוחות היום (ראשון) ב־14:00 בחלקה הצבאית ביישוב עדי.
