רוני בר-און ומיה זיו-וולף עם השוטר הטוב והשוטר הרע
רוני בר-און ומיה זיו-וולף עם השוטר הטוב והשוטר הרע • "אני נותן שוטר טוב לשרות מאי גולן ועידית סילמן ולסגן השר אלמוג כהן"
רוני בר און עם השוטר הטוב והציני על חברי הקואליציה: "אני נותן שוטר טוב לשרות מאי גולן ועידית סילמן, לסגן השר אלמוג כהן ולחברות הכנסת לימור סון הר מלך וטלי גוטליב, וזאת על שום שבדיון אתמול בבג"ץ, חרף התנהגותם הפרועה, הם נמנעו מלהשליך על שופטי העליון נעליים ועגבניות רקובות והסתפקו 'רק' בצעקות, צרחות וצווחות. כך, למשל, השרה עידית סילמן קראה לעבר נשיא העליון יצחק עמית כי היא 'מקווה שטראמפ יעזור לנו נגד ההפיכה המשטרית שלך'. סגן השר אלמוג כהן קרא לעבר עמית: 'מה עם ניגוד העניינים שלך? אתה המושחת כאן'. ח"כ סון הר המלך אמרה לשופטים: 'תתביישו, חבורה של פחדנים'. השרה מאי גולן הטיחה בהם: 'אתם דיקטטורה', וח"כ גוטליב הוסיפה: 'תתביישו לכם'. נשיא העליון עמית, בשלווה ובסבלנות יש להדגיש, הורה להוציא את כל החמישה מן האולם, אבל המטרה שלשמה באו הפורעים כבר הושגה - תשומת לב ואהדה של מצביעי הפריימריז בליכוד, ושל השר בן גביר, לקראת קביעת הרשימה שלו לבחירות". "שוטר טוב גם לראש הממשלה נתניהו, שנמנע מלהסתייג או לגנות את חברות ממשלתו וחברי מפלגתו, הוא ממשיך להוות מופת לממלכתיות, ולהפרדת הרשויות בין הרשות המבצעת לרשות המחוקקת, ובמיוחד בהפרדה וההפרדות מהרשות השופטת. שוטר טוב אחרון ליריב לוין שר המשפטים, שהבהיר עוד בטרם החל הדיון שהממשלה לא תציית לפסק דין שיכריח אותה להזיז את בן גביר מתפקידו. כך שומרים על הדמוקרטיה תקינה. יום עצמאות שמח ומלא תקוות למדינת ישראל הדוהרת לאנרכיה בגיל כה מתקדם".
מיה זיו וולף עם השוטרת הרעה: "שוב מדברים על הפסקת אש בצפון, שוב מדליפים על 'התקדמות' ושוב נזהרים לא להתחייב לשום דבר קונקרטי. אבל מי שמקשיב לכותרות האלה מהמרכז מפספס את הסיפור האמיתי. כי בצפון אין 'תהליך מדיני', יש מציאות יומם־יומית קשה ושוחקת. עבור עשרות אלפי תושבים, זה כבר מזמן לא אירוע ביטחוני נקודתי אלא מצב חיים מתמשך. יישובים שלמים ריקים או חצי־ריקים, עסקים שנסגרו בלי תאריך פתיחה מחדש, משפחות שמנהלות שגרה מפוצלת בין דירות שכורות למלונות, וילדים ש... אני אפילו לא רוצה להיכנס לילדות בצל האזעקות. ההבטחה ש 'עוד רגע זה נגמר' נמתחת כבר חודשים - יש מי שיגיד שעשרות שנים. בתוך כל זה, התחושה המרכזית שעולה מהשטח היא לא רק פחד — אלא נטישה. לא בהכרח נטישה פיזית, אלא נטישה של תשומת הלב. כשהשיח הציבורי עובר במהירות לנושאים אחרים, כשהפוליטקאים לא באירוע , וכשהדיון מתמקד באסטרטגיה ובמאקרו — האנשים עצמם נדחקים לשוליים. הם הופכים לרקע של האירוע, במקום להיות המרכז שלו. אגב, הבעיה היא לא רק בהיעדר פתרון מיידי אלא בהיעדר כנות. כי אם מדובר במצב שיימשך עוד זמן רב - צריך לומר זאת. ואם אין כרגע דרך להבטיח ביטחון מלא ליישובי הגבול -גם את זה צריך להגיד. הציבור בצפון כבר הוכיח שהוא יודע להתמודד עם מציאות קשה; מה שהוא לא מוכן לקבל יותר זה עמימות שמתחלפת לפי צורכי הכותרת".
