"המוסד שם את החלפת המשטר כמטרה מרכזית שלו"
חיים תומר, לשעבר בכיר במוסד, הסביר על הקושי בהפלת המשטר האיראני: "המשטר הזה מחזיק מעמד" • "זו משימה קשה והייתי אומר שזה מאמץ ארוך טווח"
חיים תומר, לשעבר בכיר במוסד, שוחח עם רון קופמן ואריה אלדד ב-103fm והדגיש את הקושי בהפלת המשטר האיראני, חשף ניסיונות עבר ופעולות חשאיות, והעריך כי הסיכוי לשינוי תלוי בשילוב לחצים פנימיים ומהלכים בינלאומיים.
"כל עוד יש משטר שמונהג על ידי משמרות המהפכה באיראן, ישראל מוגדרת כאויב להשמדה", פתח תומר בדבריו והמשיך: "האם ישראל צריכה לחתור אסטרטגית להחלפת המשטר? חד-משמעית כן, המשטר הזה הרג הרבה ישראלים. חות'ים, חמאס, לבנון, חיזבאללה, כולם עשו חלק במערכה נגדנו ועוד עשו פיגועים בחו''ל, בחלקם הקטן הרגו לא מעט ישראלים לצערנו. לא נוכל לנוח עד שהמשטר הזה יוחלף".
עוד דיבר על הקושי המבצעי בהפלת המשטר והכוחות התומכים בו: "האם באמצעים צבאיים וחשאיים אפשר להחליף את המשטר? זו משימה מאוד מאוד הרקוליאנית, צריך הרקולס בשביל להרים אותה, כי המשטר נשען על שתי רגליים חזקות, הבסיג' והמליציה המקומית שמוכנה להרוג כל מתנגד משטר, וכמובן הצבא הסדיר של משמרות המהפכה שתומך בהם מאחור. מהומות ידענו עוד ב-2015, וגם ב-2025, וזה דוכא בכוח גם במחיר של עשרות אלפי הרוגים. זו משימה קשה והייתי אומר שזה מאמץ ארוך טווח".
"הייתה כוונה להפעיל את הכורדים העיראקים על מנת לחבור לכורדים האיראנים ולהתחיל את פירוקה של איראן"
על ניסיונות חשאיים והשפעות בינלאומיות על מהלכים נגד איראן אמר: "אם הבנתי נכון מהתקשורת הגלויה ולא מחבריי במוסד, הייתה כוונה להפעיל את הכורדים העיראקים על מנת לחבור לכורדים האיראנים ולהתחיל את פירוקה של איראן דרך המהלך הזה. המהלך הזה היה חלק מאותו מהלך של הפלת משטר וברגע האחרון הוא נבלם עקב פנייה נואשת של ארדואן וטראמפ ידידו, והמהלך אכן נעצר. והיה אם המהלך היה יוצא לפועל, היציבות של איראן הייתה נראית אחרת".
בהמשך, הסביר את עמדת המוסד והתרחקות הסיכוי לשינוי המשטר: "דדי ברנע הוא איש אמין ואמר את זה שהוא מחויב לנסות ולהפיל את המשטר, הוא חושב שהמוסד צריך להיות רתום לזה. גם המוסד, שהוא חלק מזרועות הביצוע של ישראל, ראה לעצמו משימה של החלפת המשטר. כרגע התקוות הולכות ומתרחקות בעקבות מה שנראה כהסכמות הולכות ומתגבשות בין איראן לארה''ב, המשטר הזה מחזיק מעמד".
על חלושות פנימיות באיראן, לצד יציבות המשטר הרחיב: "משטרים נופלים באופן בלתי צפוי. משטרים קורסים מבפנים ולפעמים לא רואים את הסימנים מבחוץ, אבל באיראן יש קשיים כלכליים יוצאי דופן, אנשים סובלים ממש ביומיום שלהם. יש עוינות גדולה למשטר הזה. גם אנשי המפלגה הקומוניסטית בזמנו וגם אנשי משמרות המהפכה, בעיקר ההנהגה שלהם, זאת הנהגה שנהנית כלכלית מהעובדה שהמדינה מונהגת על ידי אותה מפלגת שלטון. למרות הכול, בשלב מסוים, רוסיה קרסה מול עינינו והמשטר השתנה. אבל באיראן הייתה כבר מהפכה אחת, ב-53', ועוד מהפכה ב-67', וב-53' הייתה מעורבות חיצונית חזקה. האם יש באיראן שנאת משטר רחבת היקף? האם יש שם כמיהה לחזרה למשטר פרגמטי חילוני? מיליוני אנשים, כל התשובות הן כן".
"האם זה בר השגה בזמן קצר? ככל הנראה התשובה היא לא"
"איך מסלקים את החבורה הזאת? זה לא פשוט, זאת חבורה נחושה, אויב מר וקשה לא רק לישראל אלא גם לעם האיראני. יש בעולם היום פחות משטרי יחיד ממה שהיו בעבר. ושוב, המוסד בצדק שם את החלפת המשטר כמטרה מרכזית שלו, ככה צריך להיות וככה צריך לעבוד. האם זה בר השגה בזמן קצר? ככל הנראה התשובה היא לא".
לאחר מכן, דיבר על מגבלות הכוח הצבאי ועל הזדמנות מדינית אזורית: "אני מאמין שמדינת ישראל לא יכולה להשיג את הכול בכוח, אין לה מספיק כוח צבאי כדי לחסל את האויבים שלה סופית עד קץ הימים. אפילו בחמאס, הרגנו הרבה מחבלי חמאס, אבל היום יש 25 אלף אנשי חמאס חמושים מתפקדים. וזה בעזה הקטנה, בה אנחנו שולטים בתוכה. יש פה הזדמנות גדולה, כשהנשיא טראמפ רוצה לעצב מחדש את המזרח התיכון. ואם טראמפ יצליח לפרק את איראן מהאורניום המעושר שבידיה, זה הישג מטורף לישראל".
לסיום, דיבר על חשיבות הסכמים מדיניים והשלכותיהם על חיזבאללה ואיראן: "אין מה שיפקח על זה. אם בתוך ההישג הזה יהיה גם הסכם הפסקת אש או הסכם מדיני עם לבנון, שבתוכו תהיה הגדרה של שאיפה לפירוק חיזבאללה, יש לה משמעות גדולה, והיא מחייבת את כל השחקנים שחתמו על ההסכם, היא בטח תזכה לתמיכה של המוסדות הבינלאומיים והיא מהווה חסם מבחינה של חיזבאללה, מעבר למה שהוא חטף. אנחנו צריכים לקוות שיהיה הסכם שמפרק את הפצצה האיראנית מהתהוות, ואני חושב שנתניהו מבין את זה, וטראמפ עוזר לו להבין את זה. הסביר שבסופו של דבר יהיה הסכם, אני מקווה שהוא יהיה מספיק טוב לישראל, ואם זה לא ילך, אולי נחזור למציאות של עימות אלים".
עריכה: קלרה זרצקי
