"געגוגעים משנים אדם"
האחות השכולה הרבה תמר אלעד-אפלבום סיפרה על הגעגועים לאחיה ועל השנים הכאובות האחרונות: "נוספו כל כך הרבה נשים ואנשים שלעולם לא יהיו מה שהיו"
הרבה תמר אלעד-אפלבום מבית המדרש לרבנות ישראלית של מכון הרטמן והמדרשה באורנים ואחות שכולה של נדב אלעד שנפל ב2001, שיתפה בגעגוע שלא חולף גם 25 שנים לאחר מכן.
"קודם כל אני רוצה לומר לך תודה על זה שאת נותנת מקום גם למי שנהרג ונפל למען כולנו אי אז" אמרה אלעד-אפלבום ושיתפה כי חסרנו של אחיה מורגש עד היום. "געגועים משנים אדם, אני בשיחות עם נדב כל הזמן. אני קמה בבוקר ושואלת את עצמי מה הוא היה אומר ואיך הוא היה מגיב, או כשיש שיר חדש ברדיו אני עדיין עוצרת את עצמי ואומרת שאני אשלח אותו לנדב. הדברים הקטנים האלה שלא משתנים יש בהם נחמה. הוא נשאר חלק מהלב שלי באופן חי וקיים תמיד".
בהמשך, שיתפה כי היא משתדלת לשאת איתה את זכר הנופלים "אני מרגישה את נדב תמיד, אנחנו משתדלים לשאת את העיניים שלו ושל המגינים עלינו ולהיות ראויים להם יום יום באיך שאנחנו מתנהגים זה לזה ולכולם".
לעומת זאת, שיתפה אלעד-אפלבום בשינויים הגדולים והמעציבים של השנים האחרונות: "אני מרגישה שבבתי הקברות יש כל כך הרבה יותר משפחות שכולות והלוואי שלא היו. נוספו כל כך הרבה נשים ואנשים מופלאים ומשפחות שלעולם לא יהיו מה שהיו קודם ותמיד יתגעגעו".
לבסוף, סיפרה אלעד-אפלבום על פרויקט לזכר נדב ביוזמתה של האחות השכולה של יוסי הרשקוביץ, אחד הנופלים מהשנים האחרונות. "יחד עם בית הספר באר, הם החליטו לעשות סרט על נדב. לראות את זה דווקא בעיניים של משהי שאיבדה את אח שלה עכשיו, ולראות ילדים קטנים מתעניינים באח שלנו. אם תשאלי אותי מה זה נדב, כל המעשה הזה הוא נדב."
