"אנחנו חלק מסיפור גדול, חלק מעם"
יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל • יסכה שטיינברג, אלמנתו של מפקד חטיבת הנח"ל לשעבר שלחם ב־7 באוקטובר שיתפה: "מראשוני המפקדים שמגיעים לאזור"
יסכה שטיינברג אלמנתו של מפקד חטיבת הנח"ל לשעבר אל"מ יהונתן שטיינברג ז"ל שוחחה עם ענת דוידוב ב-103fm על זכרו ומורשתו של יהונתן, שנהרג בקרב נגד מחבלים של ארגון הטרור חמאס בסמוך לצומת מגן בטבח שבעה באוקטובר.
תחילה דיברה שטיינברג על משמעותו של יום הזיכרון עבורה. "אני מוצאת את עצמי בימים האלה עסוקה בשאלה הזו בהיבט האישי. מרגישים שיש פחות אוויר. זה דורש להשקיע את המחשבה ואת כוחות הנפש והגוף לקראת היום הזה. אני גם מסתכלת אחורה בשנתיים האחרונות. זו השנה השלישית בה הקשר שלנו ליום הזיכרון הכי קרוב שיש".
היא שיתפה כי ביום הזיכרון היא נזכרת בדברים שאהובה המנוח היה אומר על היום הלאומי המיוחד. "אני רואה שיש קצת הבדל. דווקא בתוך המקום הזה של הכאב האישי והקשר האישי ליום הזה אני מוצאת את עצמי דווקא חוזרת למהות של היום הזה. ולדברים של יוני שלי, שאמר עוד בחייו בכל מני הזדמנויות מה זה יום הזיכרון בשבילנו. זה משהו שמרומם אותי ונותן לי כח, נותן לי מצפן, ומבט גבוה יותר על מה זה היום הזה".
"כשיוני דיבר על יום הזיכרון הדגש היה שזה יום זיכרון לאומי", ציינה. "זאת לא אזכרה פרטית של כל אחד ואחד. הוא שם דגש על כל שרשרת הדורות ושרשרת הלוחמים שלחמו בשביל תקומתה של המדינה. בשביל שנוכל לחיות פה. לכן ביום הזה כל אחד מאיתנו צריך להתחבר למקום הזה שאנחנו חלק מסיפור גדול, חלק מעם, ומה הזיכרון שנדרש מאיתנו".
"יוני דיבר על זה שהזיכרון משפיע על ההווה והעתיד"
שטיינברג דיברה על מחויבותה של החברה כלפי הנופלים. "יוני דיבר על זה שהזיכרון לא נשאר רק בעבר. הזיכרון משפיע על ההווה והעתיד. זיכרון שמחייב אותנו לשאול מה הזיכרון הזה דורש מאיתנו? איזו אחריות? איך אנחנו ממשיכים את הדרך שלהם, כאלה שחיים פה בזכותם, מה אנחנו עושים כדי להוסיף טוב".
בהמשך שיתפה כיצד הנושא המכאיב עולה לדיון עם ילדיהם. "אנחנו מדברים על זה בבית."הם מוכוונים על המטרה הזאת שזה יום לאומי, ומה המשמעות של היום הזה. יש לי מנעד רחב של גילאים, מגיל שמונה עד גיל עשרים. ברור שהשיח הוא שונה. אבל זה השדר. לכן ההכנה ליום הזה היא שונה מיום האזכרה האישי שלנו. זה משהו שמחזק אותי. הוא נותן לי מצפן ומרומם אותי, ונותן לי כלים במסע הזה".
"הוא נתקל במארב של 12 לוחמי נוח'בה שארבו לו בשני צדי הכביש"
לאחר מכן סיפרה שטיינברג על יום נפילתו של יוני ז"ל בטבח השבעה באוקטובר. "יוני היה בבית. חייליו היו בכרם שלום. בערב שמחת תורה הוא היה איתנו. הייתה ארוחה מאוד חגיגית, משפחתית, ובבוקר עם תחילת המתקפה הוא קיבל עדכון ויצא לדרך. ממש מראשוני המפקדים שמגיעים לאזור. בדרך לשם הוא נהרג. הוא הספיק לעשות הרבה פעולות בדרך לשם עד שנהרג. הוא נתקל במארב של 12 לוחמי נוח'בה שארבו לו בשני צדי הכביש".
"תוך כדי הנסיעה לשם הוא בקשר עם החטיבה", סיפרה, "מקפיץ את החטיבה וסורק את השטח כשהוא מזהה אופנוע עם ארפיג'י זרוק בצד הדרך. הוא שם חסם בכביש מגשש שפגש שם. כדרכו גם באותם הוא רגעים, הוא היה בהיר, נחוש, חד, שקול, רגוע. כל מי שדיבר איתו באותה שעה מספר זאת".
בהמשך דיברה על הרגע בו נקרא לשירות- תוך כדי הטבח. "אני רואה אותו מדבר בטלפון. דבר שאני מכירה מכל השנים שלו כאיש צבא בתפקידים מבצעיים. ברגע שהוא פתאום עולה על מדים אני מבינה שזה משהו חריג, ושואלת אותו: 'מה קרה?'. הוא אומר לי: 'יש רקטות בכל הארץ, ויש חדירה מצפון ומדרום לרצועה. הפתיעו אותנו. חברים שלי שם ואני חייב לנסוע אליהם'".
לבסוף ציינה כי "הילדים ישנו כשהוא יצא. הוא יצא מוקדם. ואמרתי לילדים שאבא נסע לצבא. אף אחד לא הבין את גודל האירוע, בטח לא אני".
