המזרחן פרופ' אייל זיסר, סגן הרקטור באוניברסיטת תל אביב, מציע לנו שלא להישאב למחשבה כי ההנהגה האיראנית מצויה במאבק אידאולוגי חריף. בשיחה עם פרופ' אריה אלדד ורון קופמן ב-103fm הוא הסביר בכל זאת מה מתרחש בתוך המשטר המהפכני שמונהג רשמית על ידי אדם שלא ברור מה מצבו.
"ראינו לאורך 47 שנות שלטון האייתולות נשיאים שהיו כאילו מתונים, ואנשים שהתבטאו במתק שפתיים, אני לא חושב שיש הבדל מהותי בין כל אותם פלגים וסיעות במשטר האיראני ביחס לזה שהם מחויבים למשטר, להמשך השיטה ולמטרות העל", אמר זיסר. "הוויכוח ביניהם הוא האם מגמישים עמדות כדי להבטיח הישרדות, וזה מה שהדיפלומטים והנשיא מטיפים לו, לבין משמרות המהפכה שאומרים: 'עד הסוף, זה לא הרגע להיות נחמדים'".
אם כך, ההבדלים בין אותם פלגים הם טקטיים בעיקרם. "כששואלים מהן האלטרנטיבות, הפלג המתון רוצה הסכם, הוא טוען כי לטראמפ יש תאריך תפוגה, ובינתיים המשטר ישרוד. הפלג הקיצוני רואה חשש שבתוך איראן יתחילו תהליכים נגדו, אומר: 'בשום פנים ואופן. האמריקנים לא פלשו, והעם לא יצא לרחובות'. הם סבורים שהאמריקנים והישראלים הם אלה שיישברו".
על פי החוקה של הרפובליקה האיסלאמית, דווקא ישנו מנהיג אחד עליון, אבל במצב כעת אינו ברור. "יש מי שמחליט, הבן של ח'מנאי, אם כי לא ברור מהו מצבו - האם הוא בחיים, מתפקד או פצוע. לכן קשה לנהל מנגנון מסודר של קבלת החלטות".
"איראן נמצאת היום במצב נורא, אבל טראמפ והאיראנים הם שחקני פוקר - האמריקנים משוכנעים שטראמפ לא יוכל לאורך זמן להילחם באיראן וייסוג, וטראמפ חושב שבאיזשהו מקום האיראנים יישברו", הוסיף המזרחן.
השאלה היא האם אותו מצב נורא יביא בסופו של דבר לקריסת השילטון הנוכחי באיראן. כאן זיסר ספקן. "אנחנו לא מדברים על מדינה מתקדמת כמו מדינות אירופה או ישראל. באיראן גם לפני המלחמה וההידרדרות האחרונה החשמל ניתן רק כמה שעות ביום. גם בעזה של היום חיים שני מיליון אנשים, אם כי יכול להיות שזה באיזשהו שלב יקרוס".