"שלחתי 6 ילדים לקרב, מתי יהיה הזמן?"
ד"ר עו"ד אליעד שרגא, מייסד ויו"ר התנועה לאיכות השלטון, בירך על החלטת בג"ץ נגד סבסוד משתמטים • ותקף: "הממשלה לא מקיימת את הפסיקות"
סערת חוק הגיוס והחלטת בג"ץ לבטל שורת הטבות כלכליות לתלמידי ישיבות שלא מתגייסים, עוררו השבוע הדים רבים. ד"ר עו"ד אליעד שרגא, מייסד ויו"ר התנועה לאיכות השלטון, שוחח על כך עם ענת דוידוב בתוכנית 'איפה הכסף' ב־103fm, ושיתף בכאב אישי נוכח המציאות הביטחונית. "אני שלחתי 6 ילדים לקרב", סיפר, "6 ילדים שכולם קצינים ולוחמים ביחידות המלוכדות. כולם עושים מאות ימי מילואים, אלה שלא בסדיר".
בתגובה לשאלה האם בעת הנוכחית נכון לייצר קרע נוסף בחברה, השיב שרגא בנחרצות והדגיש את המחיר הכבד שמשלם הציבור המשרת. "אנחנו נמצאים במלחמה ארורה למעלה מ־2.5 שנים", הבהיר, ופירט: "יש אנשים שמשרתים 600 ימי מילואים, יש משפחות שקורסות, עסקים שקורסים, לימודים שקורסים. אנחנו פתוחים ב־7 חזיתות". לדבריו, "אתם שואלים אותנו עכשיו זה הזמן? מתי יהיה הזמן אם לא עכשיו? עכשיו זה הזמן, כי הילדים שלנו כורעים תחת הנטל". הוא הוסיף והזהיר מפני המחסור בכוח אדם: "דווקא עכשיו, כשהכול מתפרק, לצבא אין את האוגדות המתמרנות. 5 אוגדות נמצאות בלבנון. מי ימשיך לקיים את אבטחת הקו בסוריה, בלבנון ובעזה? אין חיילים".
בהתייחסו להתנהלות הדרג המדיני, מתח ביקורת חריפה על חוסר המעש. "ממשלת ישראל דרכה לא לעשות דבר וחצי דבר, ולא קידמה דבר כדי להקל על הנטל האיום ונורא שחווים לוחמי צה"ל", טען, "מחד היא מקדמת חוקי השתמטות והכבדת נטל, ומצד שני, בצורה עבריינית ופושעת, היא לא מקיימת את פסקי הדין של בית המשפט העליון שהורה לה כבר לפני 5 חודשים להתחיל לגייס".
עוקפים את השרים
על רקע סירוב השרים ליישם את הפסיקות הקודמות, הסביר יו"ר התנועה לאיכות השלטון את הייחודיות בהחלטה הנוכחית של בג"ץ. "בית המשפט העליון עייף מאותם שרים שממרים את פיו", ציין, "הוא לא הולך לצערי לצעד המתבקש, שהאנשים האלה היו צריכים לשלם מכיסם הפרטי קנסות כבדים ולהגיע למאסר. אבל פה הוא הלך לדרג האופרטיבי, למנכ"לים". לדבריו, ההוראות הופנו ישירות למועצת מקרקעי ישראל ולמשרדי העבודה והרווחה: "יש כאן פנייה מעל לראשו של הדרג המיניסטריאלי. יורדים לדרגי הביצוע, ועכשיו הם יצטרכו לעשות את מה שבית המשפט אומר להם. אף אחד מהם לא ייקח את הסיכון של לא לקיים החלטה של 7 שופטים".
בסיום דבריו, פירט על ההשלכות המעשיות של הפסיקה, הכוללות שלילת הנחות ברכישת דירה וסבסוד מעונות יום, לצד הנחיות ברורות לאכיפה משטרתית. "ראינו שהאכיפה היא סלקטיבית, היא נעשית כלפי הציבור הלא חרדי בצורה חד־ערכית, להבדיל מהציבור החרדי שאפס אכיפה פלילית", אמר, וסיכם: "בית המשפט העליון מורה את המשטרה להתחיל לאכוף בצורה שוויונית, ולהיכנס לאזורים שהם טריטוריות חרדיות שהמשטרה באה ואמרה לבג"ץ שלשם היא לא נכנסת כי יהיו הפרות סדר".
