"בכל עיר בישראל יש רחוב בלפור, על שם הצהרת בלפור", אמר ד"ר אידר בפתח השיחה. הוא ביקש להאיר זרקור על ועידה שהתקיימה כשנתיים וחצי לאחר אותה הצהרה. בשיחה עם פרופ' אריה אלדד ורון קופמן ב-103fn, סיפר אידר עד כמה הוועידה הייתה דרמטית לקראת כינונה של מדינת היהודים .
"לאחר הצהרת בלפור, מבחינת העולם היהודי החלה הגאולה, ואנשים החלו לציין את התאריכים במכתבים כ'כך וכך להצהרת בלפור', אבל האמת שהצהרת בלפור הייתה רק הצהרה, כי ארץ ישראל הייתה עדיין בידי האמפריה העותומאנית", אמר. "כשהיא קרסה כל האדמות של המזרח התיכון נפלו לידיהן של המעצמות המנצחות. עד אז בהיסטוריה - מי שניצח לקח אתה אדמה לידיו".
עם תום המלחמה נערכה ועידת פריז. "בינואר 1919 חילקו את אירופה מחדש, אבל בפברואר הופיעו בפניהם שתי משלחות: המשלחת הערבית בראשות פייסל, והמשלחת הציונית בראשות וייצמן. היה ביניהם תיאום. הערבים ביקשו 99% מאדמות המזרח התיכון, אבל הם לא דרשו את פלסטינה".
מילה אחת שחיים וייצמן התעקש עליה, הייתה משמעותית במיוחד. "'לכונן מחדש' את הבית הלאומי, זה אומר שאתה רוצה את מה שהיה לך פעם. זה היה לאחר שהבריטים שינו בהצהרת בלפור את המילה ל'לייסד'." וייצמן רצה את הנחלות התנ"כיות של העם היהודי", הסביר אידר.
באפריל 1920 ראשי המעצמות המנצחות נפגשו בריביירה האיטלקית, בווילה קטנה בעיירה סן רמו. "כשהייתי שגריר באיטליה רציתי לקנות את הווילה הזאת, ולהפוך אותה למוזיאון לעם היהודי", העיד אידר. "מי שהוביל את הוועידה היה ראש הממשלה הבריטי לויד ג'ורג'. תוך כדי הדיונים הצרפתי שאל את הבריטי: מה זאת הפלסטינה הזאת שאתה אומר שהיא שייכת ליהודים? מהם הגבולות שלה? לויד ג'ורג' פתח אטלס של גיאוגרף בריטי מ-1895, והוא הציג מפה שבה כתוב 'מלכות דוד ושלמה. הוא הצביע על המפה ואמר: זה של היהודים'".
ההחלטה המעשית של הוועידה שינתה את המציאות בארץ ישראל. "הם עיגנו את הצהרת בלפור בחוק הבין לאומי, והחליטו להקים נאמנות קדושה של הציוויליזציה - זה המנדט".
"בישראל היו אז פחות מ-100 אלף יהודים, וזה הדבר האדיר. הציבור שלשמו הוקם המנדט עוד לא היה, ואומות העולם אמרו לנו: נגמרה הגלות - בואו הביתה", סיפר. הוא תהה: "תארו לכם לו היו עולים מיליון יהודים כבר ב-1920, כל ההיסטוריה הייתה משתנה".