שורה של רבנים המזוהים עם ש"ס נבחרה לאחרונה למשרת רב העיר דווקא בערים חילוניות דוגמת תל אביב, גבעתיים וקרית אונו. הרב יובל שרלו, ראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צוהר, התייחס לתופעה המפתיעה הזו בשיחה עם פרופ' אריה אלדד ורון קופמן ב-103fm. הוא סבור כי העיריות העדיפו לבחור רבנים שאינם ציוניים מתוך חוסר עניין בתפקיד עצמו, והעדפה של שיקולים פוליטיים צרים.
"הדבר הזה מלמד על התייחסויות שתי תנועות ענקיות לרבנות. מצד אחד העולם הציוני-דתי הפוליטי לא שם את זה בראש מעייניו. הוא נלחם על דברים אחרים, ומוכן למכור את שאלת הרבנות ואת אופייה של היהדות לדברים אחרים. זו החלטה לא נכונה לדעתי, אבל לגיטימית", אמר הרב שרלו. "הצד השני של המטבע הוא שהמערכת החילונית - שאלת מידת הציונות לא מעניינת אותה. יש לה אינטרסים פוליטיים כאלה או אחרים, וכל זה לא מעניין את הגופים הבוחרים".
"הצירוף של שני הדברים האלה מביא לכך שבשורה התחתונה רוב מוחלט של תוצאות הבחירות מביא לבחירה של רב שהמרחק בינו לבין תושבי העיר שלו מאוד גדול", הסיק הרב.
הוא הסביר כי לרב עיר אין סמכויות חוקיות רבות, אך לא זה העניין. "אני משווה אותו למוסד נשיא המדינה. לנשיא אין הרבה סמכויות פוליטיות או חוקיות, אבל הוא מקבל במה עצומה, והוא יכול לנצל את היותו שם כדי לקדם ערכים משותפים, ולקרב בין חלקים בעם. זו עמדה בעלת משמעות עצומה ערכית ורוחנית".
הוא הוסיף כי בעיניו "הדבר המרכזי הוא היכולת שלו לתקשר עם התושבים, ולאפשר להם למצוא את זיקתם היהודית בדרכם. מצער שבסופו של דבר זה לא חשוב לציונות הדתית, ובעיקר - למערכת הציבורית שמעדיפה רווח פוליטי, ולא לנצל את מעמד הרב לזהותה היהודית של העיר".
עם זאת הוא הזכיר כי לרב ישנן גם סמכויות המשפיעות על העסקים בעיר. "איזו רמת כשרות תהיה במקום? מצד אחד יש עניין לשדרג את הכשרות, ומצד שני צריך לזכור שככל שאתה משדרג את הכשרות המחירים יותר יקרים, והנגישות לכשרות הולכת ופוחתת".