מאבקן הממושך של נשות ההלכה להכרה רשמית מטעם המדינה הגיע בשבוע שעבר לנקודת מפנה היסטורית, אך גם רוויית מתחים. לראשונה בתולדות מדינת ישראל, שלוש נשים ניגשו לבחינות ההסמכה הרשמיות לרבנות, מהלך שהתאפשר רק בעקבות פסיקה תקדימית של בג"ץ. אלא שהישג זה לווה בתחושות קשות של רדיפה וניסיונות בלימה מצד הממסד הרבני. הרבנית שרה סגל־כץ, מייסדת ומנהלת מרכז גלויה, התראיינה לניסים משעל הסבירה כי עבור הנשים, לא מדובר בענייני קדושה אלא בזכות בסיסית לשוויון מקצועי.
למרות ההתרגשות מעצם קיום הבחינה, סגל-כץ תיארה מציאות שבה המערכת עשתה הכל כדי להקשות על הנבחנות. היא עצמה תכננה להגיע מניו יורק אך חשה שמכינים לנשים מארב: "נרשמתי, התכוונתי להגיע מניו יורק. ברגע שהזיזו את מקום הבחינה הבנתי שטומנים לנו מלכודת".
לבחינה שהתקיימה בשבוע שעבר "נרשמו 7 נשים - הגיעו 3 נשים. נכנסו ואז ביישו אותן בפנים וייבשו אותן בפנים". היא הוסיפה כי "הדאגה היא ששאר הבחינות ימשיכו להתקיים כמו שצריך, והבחינות שנכתבו לפני שבוע ייבדקו באופן שלא יהיה חשש לאפליה בזמן הבדיקה".
הרבנית סגל־כץ הגיבה לדרישת רבנים בכירים להקפיא את כלל הבחינות בתגובה ליישום פסיקת בג"ץ. "לפני 8 שנים פנינו, מורות הלכה שכבר עברנו את הבחינות בהלכה בנושאים שונים, וביקשנו להירשם לבחינות בדיוק כמו גברים", הסבירה. "מערך הבחינות שברבנות הראשית לישראל הוא גוף ממלכתי. מיליונים מהכספים של כולנו מושקעים שם". כאשר נשאלה אם היא מעוניינת בחותמת של המדינה, השיבה בחיוב והוסיפה: "בטח. במובן הזה יש כאן בעיה עמוקה ביחסי דת ומדינה שמתבטאת בזה".
באשר לאפשרות של חקיקה עוקפת, אמרה: "ההנחה של רבנים מסוימים שיעבור חוק, כזה אני לא בטוחה שהיא בכלל ריאלית. מי יתמוך בזה? מפלגת הליכוד תתמוך באפליה כזאת של נשים?".
עוד אמרה: "בתור מי שהייתה בכיתה עם חברת הכנסת לימור סון הר־מלך ומכירה את עמדותיה לא מהיום", אמרה, "אני רק יכולה להניח שלמרות התפיסות הפוסט־פמיניסטיות שלה, היא לא תילחם במה שאנחנו עושות, שמסומן באמת כאורתודוקסיה פמיניסטית". לדבריה, "גם מי שהולך על הקו השמרני ביותר, חשוב לי להדגיש, נהנה מהעובדה שאישה יכולה לענות לאישה בסוגיות הלכתיות של נידה ואישות, שזה יחסי מין, והיא יכולה לענות גם בשאלות אחרות".