"אין כרגע הסכם שעונה על הצרכים של ישראל"
אל"מ (מיל') אסף כהן, לשעבר ראש זירת איראן באמ"ן, טען כי מיום ליום האיראנים פרגמטיים יותר במו"מ: "איראן יורדת מהעץ ומגישה הצעות משופרות"
בימים אלה, כאשר הדיונים על הסכם הגרעין בין איראן לארה"ב תפסו תאוצה, עלו שאלות קשות בנוגע למחיר שתשלם ישראל על פשרה אפשרית בין טהרן לוושינגטון. המשא ומתן המתחדש הציף את החשש כי הסרת הסנקציות תוביל להתחזקות אסטרטגית של המשטר האיראני, בעוד סוגיות הליבה המטרידות את מערכת הביטחון הישראלית נותרות מחוץ לשולחן הדיונים. ראש זירת איראן באמ"ן לשעבר, יוסי כהן (פיזר), ניתח את הדינמיקה הנוכחית מול איראן והסביר מדוע, לראייתו, כל הסכם שמתגבש בנקודת הזמן הזו טומן בחובו סכנה ממשית ליציבות האזורית ולביטחון ישראל.
כהן העריך כי האיראנים נקטו בטקטיקה של גמישות מסוימת כדי להבטיח את הסרת הלחץ הכלכלי, אך הבהיר כי הם נותרו איתנים בעמדות המפתח שלהם. הוא ציין כי "איראן יורדת לאט לאט מהעץ. לא מוותרים על העשרה, אבל מגישים הצעות משופרות". כשנשאל על נכונותם לוותר על חומר מועשר ברמה גבוהה של 60 אחוזים, השיב כי הוא "רואה אותם מוותרים על ה־60 אחוז כי הם עשו את זה בעבר - הם הסכימו להוציא חומר, לדלל חומר ונשארו עם מעט מאוד חומר. 300 קילו, היו להם טונות של חומר מועשר".
עם זאת, הוא סייג והדגיש כי עבור איראן, "העיקר היה לשמור על הזכות להעשרה ויכולת העשרה בסיסית באיראן", וכי על העיקרון הזה הם לא יוותרו: "על ההעשרה עצמה - האירנים אמרו לאורך כל הדרך 'לנו תהיה זכות להעשרה'".
בנוגע ליעדים האסטרטגיים של ישראל, כהן הביע דאגה מכך שהסכם הגרעין המסתמן מזניח נושאים קריטיים כמו פרויקט הטילים והתפשטות הפרוקסי האיראני. הוא הסביר כי "במסגרת המו"מ הנוכחי 2 הסוגיות או שמוזכרות כסעיף שולי שנדבר עליו בהמשך, וכנראה לעולם לא ידברו עליו, או אפילו לא מוזכרות בכלל".
לדבריו, סדרי העדיפויות של הממשל האמריקאי שונים מאלו של ישראל, שכן הנשיא טראמפ "הגדיר לעצמו ולעולם שההישג העיקרי שהוא רוצה זה הסכם הגרעין, שלאיראן לעולם לא יהיה נשק גרעיני כל השאר פחות מהותי". עוד הזהיר כי פתרון סוגיית הגרעין בלבד אינו מספק, במיוחד כאשר "כרגע מה שנראה בהסכם, שמתישהו האיראנים יוכלו לחזור להעשיר".
צינור החמצן של איראן
לסיום, כהן התריע מפני ההשלכות הכלכליות של הסכם כזה על הישרדות המשטר האיראני. הוא טען כי הכספים שיוזרמו בעקבות הסרת הסנקציות לא יגיעו לרווחת האזרחים, אלא לחיזוק זרועות הביטחון של המשטר: "ייכנסו המיליארדים והם ילכו קודם כל לחיזוק הביטחון של איראן, לפני האזרחים, שלא יהיה ספק - הבסיג', הטילאות, יש שם הרבה מה לשקם".
למרות חוסר האמון של הציבור האיראני בהנהגתו, כהן סבר כי אותם מיליארדים הם "צינור חמצן" עבור המשטר "שיוכל לקיים עצמו תקופה ארוכה". מסקנתו החד משמעית הייתה שביחס למטרות שהציבה לעצמה ישראל, "בנקודת הזמן הנוכחית אין הסכם שעונה לצרכים בישראל".
