עו"ד איל גבאי, יו"ר הדירקטוריון של קרנות ההשתלמות למורים ולגננות, שוחח עם ענת דוידוב בתוכנית איפה הכסף ב-103fm על הפשרה שהושגה בין קרנות ההשתלמות לבין המדינה.
תחילה עו"ד גבאי הסביר כי "בין השנים 1995 ל-2010 מי שחסך בקרנות ההשתלמות של המורים קיבל הבטחה לקבל תשואה של צמוד פלוס ארבע, בלי קשר למה שהתשואה תהיה של הקרן בפועל. זה דבר שהיום כבר לא קיים. זה היה קיים אז. כשהוא משך כספים זה מה שהוא קיבל".
על פי גבאי, יש יתר עודפים: "ב-2010 נעשה שינוי מבני בקרן והתברר שהתשואה בשניים הללו הייתה גבוה מצמוד פלוס ארבע. יש הרבה עודפים. בקרן סברנו שהכסף הזה מגיע למורים שחסכו בקרן, וביקשנו לחלק אותו למורים הללו שחסכו בשנים הרלוונטיות ומשכו את כספם".
"המדינה כמו המדינה – טענות מן הגורן ומן היקב", ציין והמשיך: "אין לי טענה. הם עשו את תפקידם מצוין ובשקידה הראויה. ניהלנו משא ומתן עם יהלי רוטנברג החשב הכללי היוצא שעשה עבודה מצוינת למדינה. הבנו שבהליכים משפטיים שקיימים בשש שנים האחרונות אף צד לא יקבל צדק בעשור הקרוב".
"החלטנו להתפשר", הסביר גבאי. "מיליארד שקל יועברו למדינה ו- 2.2 מיליארד שקל יחולקו בין המורים. זה סכום עתק של 13 אלף שקל בממוצע. העודף נוצר בסוף שנת 2010 אז למעשה אנחנו 15 שנה לתוך האירוע, שש שנים בתוך הליך משפטי".
לדבריו, "זה יוענק ליורשים במקרה הצורך. אנחנו מעדיפים לסיים עם זה כמה שיותר מהר. אנחנו מקווים שההליכים לקראת סיום בחודשים הקרובים בבתי הדין, אם לא יהיו ערעורים. כי יש גורמים שלא מתלהבים מזה שהמורים שחסכו בקרן של הסתדרות המורים יקבלו את הכסף. אז אנחנו נהיה מסוגלים לחלק אותו בחודשים הקרובים לפי מנגנון שבו בודקים בדיוק כמה כל אחד חסך, מסך, וכמה מגיע לו".
"הקרן היא בבעלות משותפת של המדינה ושל הסתדרות המורים. אבל אנחנו מתנהלים באופן עצמאי בדירקטוריון ולא מושפעים מהמדינה", אמר. עוד הוסיף כי "המקרה תקדימי וייחודי. לא תהיה עוד פעם נוספת כזאת בשוק ההון. לא מהסיבות הללו ולא חלוקה בהיקפים הללו. המורים בהזסתדרות המורים ייהנו כאן".
בהמשך התייחס לעודפים ואמר כי "אמרתי למדינה בזמנו: 'לא תהיה לכם עוד קרן שיש לה עודפים והיא מעוניינת לחלק אותם'. זה אירוע נדיר בשוק ההון. כל המנהלים בשוק ההון אוהבים לנהל כמה שיורת כסף ובוודאי לשמור אותו אצלם בתור כרית ביטחון וכסף מנוהל. כאן זה אירוע יוצא דופן בשוק ההון הישראלי. המנכ"ל ואנוכי סברנו שיש לחלק את הכסף".
על פי גבאי, המשחק הישראלי צומח על אף המלחמה. "סיפור המשק הוא נס. אנחנו אחרי שנתיים וחצי של מלחמה והמשק צומח יפה. תעסוקה כמעט מלאה. בהיבטים הללו המשק באמת במצב מצוין. מעולם לא חשבנו שנצטרך לממן מלחמה במשך חודשים ארוכים. בטח לא שנים. תמיד דיברו על מלחמה קצרה. כאן המלחמה נמשכת".
עם זאת, הסביר כי הגירעון בתקציב המדינה הולך וגדל. "בבהתחלה היה מתוכנן 3.9%, עכשיו הוא יעמוד על 5.1 %. מה שיותר מדאיג זה יחס חוב-תוצר. אני מסתכל על הנתון הזה יותר מאשר על גרעון בשנה נתונה. זה לצערי בתהליך של עלייה".
"לא למספרים מסוכנים", הרגיע. "נגיע ל-70 אחוז בסוף שנת '26. זה עדיין נמוך ביחס למדינות המערב. שנת 27 תהיה שנה אחרי בחירות. בדרך כלל מעלים מסים אחרי הבחירות, לא לפניהן. דבר שני, אם הצמיחה תימשך בעוצמה גדולה מצד אחד ומצד שני לא נידרש השנה להוצאות ביטחון גדולות, זה יכול להסתדר גם בלי עליית מסים".
עוד אמר כי ייתכן שבשנת '27 לא יהיה מנוס מהעלאת מסים כזאת או אחרת. "תלוי איך תתפתח השנה הקרובה מבחינה ביטחונית. מה שהעיק על תקציב המדינה זה התוספות הנדרשות והבלתי נגמרות לתקציב הביטחון".
לבסוף התייחס גבאי לאיתות מנגיד בנק ישראל כי הורדות הריבית שוב על הפרק. "אני חושב שהיה צריך כבר להוריד ריבית. כל אחד צריך לעשות את חלקו. כשרואים את העוצמה של המשק, הריבית הריאלית במשק היא הגבוה בעולם. אין סיבה להמשיך עם ריבית כזאת גבוהה".
"לקביעה הזאת, שהיא קצת לעומתית לבנק ישראל, שותפים הרבה מאוד במשק הישראלי", הדגיש, "אני מבין את עולם ניהול הסיכונים של נגיד בנק ישראל וההערכה שלי היא שהוא ינסה להימנע מהעלאת ריבית עד שיתברר המצב הביטחוני ועד שיתברר המצב הפוליטי. יש לזה מחיר מאוד גבוה בכלכלה הריאלית".