"אנחנו כאן - והוא כבר לא"
מירב לשם גונן, אימה של רומי, על חיסול עז א-דין אל-חדאד: "יש בחוויה שלי סיפוק, ומצד שני - עצב. זה לא מעלים את מה שהיה"
בסוף השבוע חוסל את ראש הזרוע הצבאית של חמאס עז א-דין אל-חדאד. מירב לשם גונן, שבתה רומי פגשה בו בשבי, סיפרה לעמיחי אתאלי וגדעון אוקו ב-103fm על התחושות המורכבות של חיסול האיש שהיה אחראי על חטיפת בתה.
"אנחנו כאן - והוא כבר לא. הבת שלי פה והיא עוברת ריפוי, והיא מראה לעולם כמה יופי יש בלחיות באמת, וכמה אומץ יש לה לומר: 'אני עושה את המאמצים לחיות באמת'", אמרה לשם גונן. "הרגשות היו מאוד מעורבים. ממקום אחד - שלווה, כי יש משהו בידיעה שיש אנשים שמלחמים כל הזמן גם כדי להביא צדק, ואלה החיילים שלנו, השב"כ, הקצינים, חיל האוויר וכולם; מצד שני - עצב. זה לא מתקן שום דבר, לא מעלים את מה שהיה. הטבח היה, החטיפות היו, הפגיעות היו".
"בחוויה שלי אין תחושת סיפוק, אבל ישנה תחושה שמישהו זוכר ולא מוותר, ויש לו מטרה לדאוג כמה שיותר שנהיה בטוחים. זו עבודה של רבים, כמונו - מהעם. זה מה שהם עושים", הוסיפה אימה של רומי.
על המשפחה עבר סוף שבוע מתוח. לשם-גונן קיבלה את הידיעה הראשונית דרך קבוצת וואצאפ והמתינה לאישור הסופי. "זה לא אומת מייד על ידי ישראל. למדתי שיעור מאוד קל - לחכות לרגע האימות הסופי ולא לתת לאף אחד לבלבל אותנו", אמרה. "רק אתמול אחר הצוהריים זה אומת באופן סופי".
על אל-חדאד: "מתקשה לייצר אמפתיה כלפיו"
היא נשאלה כיצד רומי הגיבה לידיעה, והשיבה כי "אנחנו לא יכולים להבין את זה, אנחנו רק שומעים סיפורים. רומי תספר את זה הכי טוב, אנחנו לא יכולים להחליף אותה".
על אל-חדאד סיפרה האם כי "אלה לא לוחמי חופש, זאת שנאה אחרת, זה משהו אחר. אני מתקשה לייצר אמפתיה כלפיו". היא הודתה: "בתוך הכעס הזה, אני גם כועסת עליי שלא הייתי יותר מעורבת קודם".
