רזית (פרלה דנוך): אני רותחת מזעם, אני מקיימת קניות ביחד עם אנשים שמקיימים קניות יחד איתי ואנשים תוקעים את העגלות באמצע הפרוזדור והולכים להביא משהו. מה הכוונה אין מקום? תמיד יש מקום! לאן אני חותרת? לקופה. עכשיו, לפני שעוד הכנסתי את העוף למקפיא כתבתי שיר על זה שאנשים משאירים את העגלה לסופר. קוראים לשיר 'של מי העגלה'".