ראיון סוער במיוחד שהעניק הבוקר (ד') פרשן 'חדשות 12' עמית סגל לתוכנית 'שבע תשע' ב-103fm הציף אל פני השטח את המתח המבעבע בין הדרג המדיני לייעוץ המשפטי. בשיחה נוקבת עם גדעון אוקו ועמיחי אתאלי סיפק סגל ניתוח חריף על התנהלות מערכת המשפט בנושא מינוי ראש המוסד הבא, תקף את ביצועיה המקצועיים של היועמ"שית, והסביר מדוע ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה להרוויח זמן בחוק הגיוס תוך המתנה לשינוי דרמטי במזרח התיכון.
הרקע למתקפה של סגל הוא פסיקת בג"ץ שהורתה לוועדת גרוניס לשוב ולדון במינויו של רומן גופמן לראש המוסד, והתנגדותו החריפה של ראש המוסד הנוכחי דדי ברנע, שהזהיר כי המינוי עלול לסכן חיי אדם. המראיינים אתגרו את סגל ושאלו אם מכתב כה חריף מראש מוסד מכהן לא אמור להדליק נורה אדומה. סגל השיב נחרצות: "אם אני ראש הממשלה וראש המוסד אומר לי דבר כזה, זה בהחלט דבר שאני צריך לקחת לתשומת ליבי".
עם זאת טען: "הגענו למצב שבו במדינת ישראל יש את החוק להנצחת מוסדות - שלא יתמנה אדם בלי שקודמו בתפקיד מחליט מה יהיה. אגב, גם רונן בר ניסה לעשות את זה אחרי שהוא פוטר ולקבוע בעצם מיהם היורשים שלו. זה דבר בעיניי לא תקין, לא ראוי, הביא אותנו במובן מסוים לאן שאנחנו נמצאים".
סגל העריך כי גופמן אכן ימונה לבסוף לתפקיד: "מה שבעצם בג"ץ עשה אתמול זה לנזוף קשות, אגב, ובצדק מוחלט בוועדה שלא עשתה את מלאכתה. באמת 'you had one job', זה לא כל כך מסובך. זה לא שרומן גופמן ,יש לו פה 12 פרשות שוחד ו־7 של הפרת אמונים. יש אירוע אחד תמוה, קצת מוזר. תזמנו את הנער שלכאורה הופעל. תזמנו את האיש שלכאורה יכול לשפוך אור על הפרשה, ותגמרו את הסיפור הארור הזה. הם עשו עבודה גרועה ולכן הם יצטרכו להתכנס שוב".
הוא הוסיף: "בג"ץ הראה חוסר רצון להיכנס בנעליים של הוועדה, לא אמור לבחון את טוהר המידות כמו שהיועמ"שית ציפתה שהוא יעשה. כיוון שהרוב נראה די ברור בעד המינוי, אתפלא מאוד אם רומן גופמן לא יהיה ראש המוסד".
בהמשך השיחה הפנה סגל את אש הביקורת ישירות לראש מערכת אכיפת החוק - היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה והמשנה שלה גיל לימון - וטען כי מניעיהם פוליטיים לחלוטין: "אין לזה שום בסיס משפטי, היועצת המשפטית יודעת את זה", אמר סגל, "דא עקא שהיועצת המשפטית הזאת והמשנה שלה גיל לימון, לא מעניין אותם כבר המשפט, זה מבחינתם סרח עודף. הכללים הם חסרי משמעות. אנחנו נכתוב אותם ואז נבטל אותם, ואז נסביר שזה לא אותו דבר".
סגל המשיך בביקורת החריפה וטען כי בהרב־מיארה פועלת ממניעים פוליטיים: "אני רק מחכה לממשלה הבאה, אם הסקרים נכונים ותקום ממשלה אחרת, לראות איך אותה גלי בהרב־מיארה תסביר למה אפשר לפטר את זיני ואפשר לפטר את גופמן ואפשר להדיח את ההוא, כי אין לי ספק בדבר אחד - זה בדיוק מה שהיא תעשה. היא כרגע בתפקיד ראש האופוזיציה של הממשלה הזאת ולא אכפת לה".
לדבריו, ההתנהלות המשפטית של הייעוץ גובלת בחוסר מקצועיות משווע: "כולכם בפרקליטות קמים בבוקר, יש לכם תואר במשפטים, עשיתם התמחות, אתם שם כי אתם מבינים בזה. מה, אין אדם אחד שם שנבוך? אני לא מדבר על ההטיה, אני מדבר רק על הביצועים המשפטיים. זה ממש מביך. במחילה. זה ממש אירוע מביך לבוא לבג"ץ ולקבוע תקדים היסטורי של אדם שמפסיד ללקוח שלו. אני לא מכיר לזה אח ורע. אבל זאת הטרגדיה שלנו. בגלל שהאופוזיציה בישראל כל כך חלשה ולא אפקטיבית, ובגלל שגלי בהרב־מיארה היא בפועל האופוזיציה, אז פוליטיקאי כמו פוליטיקאי, יש לו מחיאות כפיים מהבייס".
בחלקה הראשון של השיחה נדרש סגל למאמציו של ראש הממשלה בנימין נתניהו להעביר את חוק הפטור מגיוס חרף ההתנגדות העזה. "יש הערכה גוברת שלחוק יש סיכוי לעבור", קבע סגל. "גם אם הוא יעבור זה יהיה ברוב מאוד מצומצם. צריך להגיד שההתנגדות לחוק היא במין קואליציה מוזרה לא פחות מזו שתומכת בו. יש שם כמובן את האופוזיציה, יש את אלה בליכוד ובציונות הדתית שחושבים שזה חוק פטור מגיוס, ויש את גולדקנופף, טסלר ופורוש שחושבים שזה חוק שמד, שמגייס את לומדי התורה וימית מכת מוות על עולם הישיבות".
סגל הסביר כי נתניהו מפעיל לחץ כבד על חברי הכנסת כדי להעביר את החוק, אך העלה תהייה לגבי מניעיו האמיתיים: "כדי להתגבר על הקואליציה הזאת נתניהו צריך לעשות אישית לוחצת. זה בדיוק מה שהוא עושה בימים האחרונים, להבנתי בהצלחה לא מבוטלת. מאוד קשה לעמוד בפני פקעת הפיתויים והאיומים בשיחה אישית עם ראש הממשלה. למה אני בכל זאת שם סייג? כי אני לא בטוח עד הסוף שנתניהו כלה ונחרצה איתו להעביר את החוק. זאת אומרת, אם נתניהו רוצה להעביר את החוק, לדעתי הוא יעביר אותו. אבל אני עוד לא יודע אם הוא רוצה או שהוא רק רוצה להרוויח זמן כדי להעביר את הבחירות מספטמבר לאוקטובר".
אוקו ואתאלי תהו מדוע דחייה של מספר שבועות כה קריטית עבור ראש הממשלה. סגל הסביר כי נתניהו בונה על קריסת המשטר באיראן: "אנחנו נמצאים עכשיו בחודש מאי. הבחירות, אם הן יהיו בספטמבר, זה אומר שבעוד שלושה וחצי חודשים, אם המשטר באיראן לא נפל, זאת אומרת שגם המלחמה בלבנון לא הסתיימה. זאת אומרת שנתניהו מגיע לבחירות כשבזירה שאמורה להיות החזקה ביותר שלו, ההישגים במלחמת שבע החזיתות, הוא נמצא בנקודת שפל יחסי. זאת אומרת, גם תחושת חמיצות כזאת של סבבים לא נגמרים. חברות התעופה לא חוזרות. הצפון כמובן ממשיך לחטוף. חיילים נופלים לצערנו מדי שבוע. לעומת זאת, אם המשטר נפל, זה ממש שינוי של המזרח התיכון. שבעה שבועות זה נצח במזרח התיכון".
כאשר אתאלי העריך כי נתניהו מקווה ש"או שהפריץ ימות או שהכלב ימות", השיב סגל בהומור: "כן, במקרה הזה הכלב והבן של הכלב. אבל כן, בהחלט זה גם כללית נכון. נתניהו, למעט מקרה אחד מאוד חריג, לא הקדים בחירות אלא אם הוא היה מוכרח. אז יש לו עכשיו שישה שבועות באמת ב'מאני טיים' של מלחמה שהתחילה ב־7 באוקטובר 2023. אנחנו ב־2026 והוא משחק על זמן".
לסיום נשאל סגל אם קיים סיכוי שנתניהו יפרוש ברגע האחרון לאור מצבו בסקרים, מצבו הבריאותי וההליך המשפטי נגדו. סגל השיב: "בתי הקברות מלאים בפרשנים שהעריכו שזה הסיבוב האחרון של נתניהו, אז אני בטח לא אקח את הסיכון הזה. אני חושב שהסיכוי לזה הוא מאוד נמוך. אולי הוא קצת יותר גבוה משהוא היה נניח לפני חמש שנים, אבל אני עדיין, עד שאני לא רואה את נתניהו פורש; עד שאני לא אראה מישהו מראשי הממשלה פורש מרצונו כשעוד יש לו סיכוי להיבחר, הרי אף אחד מהם לא עשה את זה מרצונו או בנסיבות טובות, כולם פרשו כי הם ידעו שאין להם סיכוי או כי מצבם הבריאותי לא אפשר, או כי הם הלכו לכלא או עשר סיבות אחרות. לחשוב שדווקא נתניהו יהיה האיש שיקבע את התקדים ההיסטורי הזה? לא נראה לי".
עוד המשיך ואמר: "אני הייתי פורש, אבל אני גם הייתי מתחבא מתחת לשמיכה כשהיה מתחיל משבר הקורונה. לא סתם מגיעים להיות ראש ממשלה. זו באמת מוטיבציה יוצאת דופן, בואכה חולנית. זה נכון לכולם שם. על אחת כמה וכמה למי שיציין בשבוע הבא את השנה ה־30 להיבחרו לראשות הממשלה בפעם הראשונה ולא מראה סימנים שבא לו לשחרר".
לסיום העריך סגל כי "נתניהו ממתין לנתונים של הסוקר שלו כדי לראות את מצבו. צריך לזכור שגם לפי הסקר הכי מחמיר איתו, אין לצד השני כרגע ממשלה שהיא יציבה, תהיה לאורך זמן ותשלח את נתניהו לשנים כמו שקרה בהונגריה. לגבי המחלה, אני לא יודע מה המצב שם. אם מסתכלים על ההצהרות הרשמיות אז המצב הבריאותי היה בסדר. הדבר האחרון הוא איראן, אם היינו נמצאים אחרי נפילת המשטר, אז השאלה הייתה יותר רלוונטית, עכשיו כשכל החזיתות או חלק מהן פתוחות ואיראן לא נפלה, נראה לי שזה קצת מוקדם".