ברקע הדיווחים על נפילתו של לוחם הנדסה קרבית, סמ"ר נהוראי לייזר ז"ל מפגיעת רחפן נפץ, התארח חבר הכנסת לשעבר ועמית המחקר הבכיר במכון למחקר ביטחוני לאומי (INSS), עפר שלח, בתוכניתם של גדעון אוקו ועמיחי אתאלי ב־103fm. הוא ניתח שלח את המשא ומתן המסתמן בין וושינגטון לטהרן, הסביר כיצד הלחצים הפוליטיים הפנימיים בארה"ב כפו על הנשיא טראמפ לחתור להפסקת אש, והזהיר מפני התבוססות ישראלית מסוכנת ברצועת ביטחון בלבנון.
שלח פתח בניתוח המשא ומתן הדיפלומטי בין ארצות הברית לאיראן, וטען כי המערכה כולה התבססה מלכתחילה על הצהרות רטוריות חסרות כיסוי: "רובו לא ברור לנו. כרגע ברור שהולכים להפסקת אש מאוד ארוכה. ספק גדול בעיניי אם מישהו ישבור אותה, בטח לא האמריקנים. בעיניי, הכול מסתובב סביב סוגיית האורניום המועשר ופרויקט הגרעין האיראני. כמו שדיברנו הרבה פעמים - אין הישג חוץ מזה, וגם פה, כל הישג עלול להיות זמני, מפני שאין דבר כזה לחסל את פרויקט הגרעין האיראני ללא החלטה איראנית".
לדבריו, "את הלקח המר הזה למדנו לא רק בפעם הזו, אלא גם בקיץ שעבר. כל הסכם שלא יכלול משהו קונקרטי, הסכם ברור בסוגיית הגרעין, יהיה כישלון מבחינתה של ישראל וארה"ב, ויהיה מסוכן מאוד מבחינתה של ישראל". הוא טען כי הוצב למערכה יעד בלתי ריאלי בהתחשב באמצעים שוושינגטון הייתה מוכנה להפעיל, וכי "הזמן עבד ועובד לטובת האיראנים".
בהמשך לדברים אלו, הסביר שלח כיצד המצב הפוליטי הפנימי בארה"ב והתנגדות חריפה בתוך מפלגתו של טראמפ עצמו, הם אלו שבלמו את המשך הלחימה וכפו על הנשיא את עצירת המערכה: "הסיטואציה של הנשיא טראמפ רק הולכת ומחמירה בעיניי. בשבוע שעבר הייתה צריכה לעלות בבית הנבחרים הצעה דמוקרטית שתובעת מהנשיא לבוא לקונגרס כדי להמשיך את המלחמה כי עברו 60 יום. הרפובליקנים לא נתנו לה לעלות כי הם ידעו שהם הולכים להפסיד, כי היו רפובליקנים שעומדים להצביע נגד עמדת טראמפ. כל בית הנבחרים עומד לבחירות ואנשים לא רוצים לאבד את הכיסא שלהם. אף אחד לא מבין את המלחמה הזאת, ומעט מאוד תומכים בה גם בארה"ב וגם במפלגה הרפובליקנית. אז המציאות, גם אצל נשיא שמזלזל בקונגרס ונדמה שעושה מה שרוצה – המציאות הפוליטית כפתה את ידו של הנשיא טראמפ".
לדבריו, הלחץ הציבורי באמריקה משפיע לרעה גם על מעמדה האסטרטגי של ישראל בטווח הרחוק: "יחסי ישראל וארה"ב הולכים למקום לא טוב הרבה מאוד זמן. חדלנו להיות נושא ששתי המפלגות תומכות בו. התדמית של ישראל היא 'הזנב שמכשכש בכלב'. נתניהו, שמשך את טראמפ למלחמה שארה"ב הולכת לצאת ממנה וידיה על ראשה. האזרח האמריקני מסתכל רק על העובדה שהמלחמה הזאת העלתה את מחירי הדלק ודפקה את רמת החיים שלו".
שלח העריך כי "ב־2028 טראמפ יהיה רעיל אצל שני הצדדים. לכן אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו פועלים להציג את עצמנו כמועילים לאינטרסים האמריקניים, כי אחרת עלול לקרות הדבר הכי בעייתי - וארה"ב תחזור למגמה שאפיינה את אובמה וטראמפ הראשון של בריחה מהמזרח התיכון".
בשלב זה עבר שלח לנתח את השלכות המצב הלכה למעשה בשטח, והזהיר מפני הנטייה הישראלית להישאר בדרום לבנון ללא תוכנית סופית: "אנחנו נמצאים שם בצורה בעייתית ביותר של לחימה. חיילים שנמצאים שם חשופים לסכנות, והפעילות שלהם שם לא משיגה שום מטרה. אני לא רוצה לשים את זה על האמריקנים, אני רוצה לשים את זה על הנטייה הישראלית הקבועה, ובטח בסיטואציה הפוליטית והצבאית הנוכחית - לא להיות מסוגלים להפסיק לחימה שמיצתה את התועלת שלה".
עוד קבע כי "המחשבה על רצועת ביטחון בלבנון היא מתכון לאסון. אנחנו לא נשיג שם שום דבר, נאבד חיילים, ובסופו של דבר נימלט משם עם זנבנו בין הרגליים, בדיוק כפי שעשינו בשנת 2000. רצועת הביטחון הנוכחית היא בתנאים הרבה יותר בעייתיים מאשר רצועת הביטחון ההיא".
שלח חתם בהתרעה על מגמה מדאיגה בדעת הקהל הציבורית בישראל, כפי שעולה ממחקר חדש של ה־INSS: "הציבור מעריך את הישגי המלחמה פחות ופחות, הוא פסימי לגבי האפשרות להשיג עוד - אבל עדיין תומך בהמשך הלחימה, פשוט כי הוא לא יודע לעשות משהו אחר. זה דבר ממש מסוכן וממנו אנחנו צריכים להיגמל. צריכים מנהיגות שתיגמל מזה - ולצערי אני לא כל כך רואה אותה".