כשהחלימה בהקיץ הופכת להתמכרות משבשת
מתי פנטזיה תמימה ועשירה הופכת לבעיה קלינית שמנהלת לנו את החיים? • פרופ' אלי זומר, פסיכולוג קליני מאוניברסיטת חיפה, מסביר
עבור רובנו, נדידת מחשבות היא חלק בלתי נפרד מהיומיום - רגעים קטנים שבהם המוח לוקח הפסקה קלה וקופץ מנושא לנושא. אך מה קורה כשההרגל הזה הופך לתסריט קולנועי מורכב, עשיר בגיבורים ועלילות, שמחליף לחלוטין את הנוכחות שלנו במציאות? פרופסור אלי זומר, פסיכולוג קליני מאוניברסיטת חיפה, שופך אור על התופעה הקלינית המורכבת המכונה "חלימה בהקיץ משתקעת", ומזהיר מפני השלב שבו היא הופכת לפתולוגיה משבשת וממכרת.
פרופסור אלי זומר הסביר את ההבדל הדק אך הקריטי בין נדידת מחשבות שגרתית לבין תופעה קלינית מורכבת המכונה "חלימה בהקיץ משתקעת", שמשתלטת על החיים. פרופ' זמיר הסביר כי בעוד שנדידת מחשבות היא פעולה יומיומית שבה המוח פשוט "קופץ מדבר לדבר", בחלימה משתקעת האדם מייצר תסריט פנימי שלם, מורכב ועשיר בעלילה וגיבורים.
הסכנה מתחילה כאשר התופעה גולשת למחוזות הפתולוגיה "יש אנשים שמסיבות שונות מתמכרים אליה, ואז הם שקועים בחלימה בהקיץ במקום לקדם את המטרות שלהם בחיים. המשותף לחלימה הזו ולעולמות הדיגיטליים הוא שהאדם מעדיף לחיות שם, בעולם האלטרנטיבי, על פני להיות נוכח במציאות היומיומית".
הוא הציג שלושה סימנים מרכזיים לזיהוי הפתולוגיה: מידת השליטה של האדם על כניסה ויציאה מהמצב, פגיעה תפקודית ממשית (כמו ויתור על לימודים, עבודה או מערכות יחסים לטובת הפנטזיה), ותחושת מצוקה עמוקה.
