"על איזה ניצחון מוחלט מדברים? אלפיים הרוגים, משפחות מפורקות"
שלי משל־יוגב, אמה של ליבי כהן מגורי שנרצחה בנובה, הגיבה לדברי ח"כ ביטן • "האנשים האלה היו עם היד על ההגה והסיעו אותנו לאסון הגדול בהיסטוריה"
שלי משל־יוגב, אמה של ליבי כהן מגורי ז"ל שנרצחה במסיבת הנובה, התראיינה לתוכנית 'שבע תשע' והגיבה בחריפות לאמירותיו של חבר הכנסת דוד ביטן, שטען אתמול ב־103fm, כי הציבור אינו מעריך את מאמצי הממשלה להשגת ניצחון מוחלט. "הוא נעלב שלא מעריכים את מה שהוא עושה", אמרה משל־יוגב לגדעון אוקו ולעמיחי אתאלי. "על איזה ניצחון מוחלט בכלל אתם מדברים? האנשים האלה היו עם היד על ההגה בשבעה באוקטובר ועשרות שנים לפני כן בהנהגה, והסיעו אותנו לאסון הכי גדול בהיסטוריה".
דבריה של משל־יוגב הגיעו לאחר ששמעה את ההקלטה של ביטן, והיא לא הסתירה את תסכולה מהפער שבין הצהרות הפוליטיקאים למציאות הכואבת. "אני צועדת בחזרה מקריית שאול אחרי שניקיתי, כמו כל בוקר, מצבה של ילדה בת עשרים ושתיים שבאמת רק התחילה את החיים, ואז אתה מדבר על הניצחון המוחלט", שיתפה בכאב. "שנתיים ושבעה חודשים חמאס מחזק מנהרות, חיזבאללה מפרק את הצפון והפכנו את זה לנורמה. איראן משפילה אותנו. על איזה ניצחון מוחלט בכלל? אלפיים הרוגים, משפחות מפורקות, ואתה נעלב שאנחנו האזרחים לא מרוצים משום דבר. זו יריקה בפרצוף".
המראיינים שאלו על התחושות מול אמירות נוספות של חברי קואליציה בתקופה האחרונה. משל־יוגב הדגישה את היעדר לקיחת האחריות מצד הדרג המדיני לעומת הדרג הצבאי. "כל מי שהיה בהנהגה בשבעה באוקטובר, אדם מוסרי וערכי, היה אומר 'אני הייתי כאן, אני אחראי, אני קם ומפנה את הכיסא ופורש מהחיים הפוליטיים'. כך מתנהג מנהיג", הבהירה. "לא משנה מאיזה צד פוליטי אתה, כולם צריכים ללכת הביתה, חוץ מחברי הממשלה שהיו עם היד על ההגה ולא מפנים, ומתפלאים למה לא אומרים להם תודה. יש כאן משהו חולה בתפיסה ובהבנה. אני לא מגינה על הרצי הלוי, חליוה או רונן בר, אבל הם קמו והלכו, וכל אחד בדרכו אומר 'אני הייתי שם, זו אחריות שלי', מלבד האנשים שיושבים שם על כיסאות ההנהגה".
בהמשך השיחה, המגישים ביקשו לשמוע על ההתמודדות היומיומית עם השכול. "אנחנו בסיוט", הודתה משל־יוגב. "האמנתי לכל המשפטים האלה שהזמן מרפא ועושה את שלו, אבל זו טעות מוחלטת. הזמן מכאיב יותר, מחמיר את הגעגוע ואת הציפייה שאולי בכל זאת זה לא אמיתי. זה געגוע שכל הזמן אתה הולך איתו ונחנק ממנו. עוד שבועיים מגיע יום הולדת, ואז מגיעים החגים ושוב השבעה באוקטובר. החיים ממשיכים ומצפים ממך לתפקד, ויש איזה ביטן כזה או שיקלי כזה, וזה מתסכל וכואב".
לקראת סיום, סיפרה משל־יוגב על בתה ליבי ועל מפעל ההנצחה שהקימה המשפחה לזכרה. "אני לא מוכנה לתת לזה שהחדירו בה מחסנית של קלצ'ניקוב, כשהיא הייתה איתנו בטלפון, נפרדת ואומרת לבעלי 'אתה האבא הכי טוב שיכולתי לקבל', למחוק אותה מן העולם. בוקר בוקר אני קמה ואומרת 'קומי שלי, יש מלחמה, גם היום ליבי לא תישכח'", תיארה. "ליבי ליוותה במשך שנים ילד על הספקטרום האוטיסטי. עמותת ההנצחה של ליבי מוציאה בתי ספר שלמים של ילדים על הרצף בתפקוד נמוך לימי כיף. זה משהו שקורה מחר בפארק הירקון עם מאה עשרים תלמידים. תצעקו איתה, תזכרו שהיא הייתה פה".
