"המחבלים נכנסו לבית, בעלי החזיק את ידית הממ"ד"
דלית רם אהרון, חברתה של שירי ביבס, שיתפה בזיכרונות: "היא הייתה אדם מצחיק ומלא אור" • עלמה זוהר: "יש גורמים שרוצים להשכיח"
דלית רם אהרון, ניצולת הטבח בניר עוז וחברתה הקרובה של שירי ביבס, שוחחה עם איריס קול ב־103fm ושיתפה ברגעי האימה בממ"ד, בגעגועים לחברתה ובפסטיבל הנשים שהיא מארגנת לזכרה. לריאיון הצטרפה הזמרת והיוצרת עלמה זוהר, שתיקח חלק באירוע.
רם אהרון שחזרה את שעות התופת בקיבוץ ניר עוז, כאשר המחבלים פשטו על ביתה. "היינו בממ"ד שתים עשרה שעות", סיפרה. "בעלי החזיק את הידית של הממ"ד ולמזלנו המחבלים לא הצליחו לפתוח אותה. הם כן נכנסו אל הבית, והכוח שבעלי הפעיל בעצם מנע מהם לפרוץ פנימה. כל מי שבאמת שרד מניר עוז, זה הרבה עניין של מזל".
חברתה של שירי ביבס ביקשה להאיר צדדים נוספים באישיותה, מעבר לתמונה המוכרת והכואבת מהשבעה באוקטובר. "כל פעם שאני מתחילה לדבר על שירי עולה לי חיוך", שיתפה רם אהרון. "לכולם היא נחווית כדמות מאוד טראגית, אבל אני זוכרת אותה כחברה מצחיקה ושמחה. מעבר לזה שהיא הייתה אימא מאוד מסורה, היא הייתה אדם עם צחוק מתגלגל ומלאת אור. אמנם כולם זוכרים את התמונה האיומה הזו שמגדירה את הרגע, אבל היו לה חיים שלמים ומקסימים, וחשוב לי מאוד שיכירו את מי שהיא הייתה באמת".
הזמרת עלמה זוהר, שהוזמנה להשתתף ב"פסטיממה" - פסטיבל אומנות ומוזיקה נשית שרם אהרון מארגנת, התייחסה לתמונת החטיפה של משפחת ביבס. "התמונה של שירי ושני הילדים מכוסים בשמיכה חרוטה בלב", אמרה זוהר. "זה האינסטינקט האימהי הכי בסיסי של אימה ופחד. זו תמונה שמגדירה מה זאת אימהות בעיניי, ואין אישה שלא מרגישה אותה עמוק בבטן. זו תמונה שתלך עם כולנו לשארית חיינו".
זוהר הוסיפה אזהרה נוקבת לגבי שימור הזיכרון הלאומי: "יש במדינת ישראל גורמים שהיו רוצים להשכיח את התודעה הזו. יש פה שני דברים - אחד הוא לזכור, והשני הוא לעשות מהזיכרון הזה משהו שמוליד חיים שפויים ובריאים לעצמנו ולילדים שלנו". בסיום הריאיון, התייחסה רם אהרון לעתיד קהילת ניר עוז, שמתגוררת כיום בכרמי גת. "אבא שלי היה ממייסדי הקיבוץ, אבל לצערי אנחנו לא נחזור", הודתה בכאב. "אני אומרת את זה בצער רב כי אני באמת אוהבת את הקיבוץ הזה והוא הבית שלי תמיד בלב, אבל אחרי מה שקרה אנחנו פשוט לא מסוגלים".
