המאזינה, אם לילד צעיר, הביעה את חששותיה החוזרים מהסתגרותו של בנה בתוך החדר. היא פנתה למיכל דליות עם מגוון של שאלות. איך דליות השיבה לה?
המאזינה: "אני פונה אלייך בעניין הבן שלי. הוא עובר שינוי קיצוני. הוא לא יוצא מהחדר שלו. הוא עונה בכן ולא קצרים. כל ניסיון שלנו לפתח איתו שיחה נתקל בחומה או טריקת דלת. אני מבינה ומכבדת את הצורך שלו בפרטיות ומרחב אישי אבל התחושה בבית היא של ניתוק מוחלט. אם לא נתערב אני חוששת שנאבד את הקשר. איך מוצאים את האיזון הנכון? מתי צריכה להידלק הנורה האדומה?".
דליות השיבה לה: "השאלות האלה הם בדיוק המקום שבו ההורה אומר שזה יותר מדי. האם הוא הולך לבית ספר? נפגש עם חברים? הולך לחוג? האם ההתנתקות הזו היא רק בבית ועדיין בחוץ ובחברה הוא ממשיך לתפקד. זה מאוד חשוב כדי להבין מה קורה. אני רוצה לחדד את הנושא של הפרטיות. פרטיות יש בשירותים, קשר בבית צריך להיות. אני נגד מפתח בדלת של הילדים. דלת סגורה, אני אדפוק".