בצל האיום האיראני על תושבי צפון ישראל והאזהרה מפני תקיפה צה"לית בדאחייה, מתנהל מאחורי הקלעים משא ומתן מורכב בין וושינגטון לטהרן. בראיון ל'שבע תשע' עם גדעון אוקו ועמיחי אתאלי, ניתח ד"ר רז צימט, ראש תוכנית איראן והציר השיעי במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS), את האסטרטגיה האיראנית, תנאי הסף להסכם, ומעמדו של מוג'תבא חמינאי כמנהיג הבלתי מעורער של הרפובליקה האסלאמית.
המתיחות הגוברת סביב לבנון ואיראן מצביעה, לדברי ד"ר צימט, על הצלחה איראנית בחיבור הזירות. האיראנים הפיקו ביממות האחרונות שני לקחים מרכזיים מהדינמיקה מול ארצות הברית וישראל: "האיראנים למדו שנשיא טראמפ ממש, אבל ממש, לא מעוניין לחזור למלחמה מול איראן. אם צריך להפעיל לחץ על ראש הממשלה נתניהו כדי להרגיע אותו בהקשר הלבנוני - הוא מוכן לעשות גם את זה כדי לא לחזור לעימות שנמאס לו ממנו".
למרות חוסר הרצון להגיע לעימות צבאי ישיר מול ארצות הברית, איראן מצידה מושכת זמן במשא ומתן ומציבה תנאי סף ברורים לפני שתסכים לנצור את האש. ד"ר צימט פירט את שתי הדרישות המרכזיות של איראן: "ערבויות כלכליות - כל מה שקשור להקלות מסוימות, בכל מה שקשור לשחרור חלק מהכספים האיראניים שמוקפאים בחו"ל. הדבר השני - איזושהי הכרה אמריקאית, אם לא בריבונות האיראנית בהורמוז, לפחות באיזשהו סדר חדש שיאפשר לאיראנים בכל עת שיחפצו בכך בעתיד לשוב ולאיים ולסגור את המיצר".
בנוגע לאפשרות של דשדוש, מצב שבו אין מלחמה פתוחה אך גם אין הסכם חתום, העריך צימט כי סטטוס קוו כזה אינו יכול להימשך לאורך זמן בשל ההשלכות העולמיות. שכן, התקריות האחרונות במפרץ הפרסי גובות מחיר כבד, לא רק מאיראן. "סף הכאב של הכלכלה הגלובלית הוא נמוך מאוד", הסביר צימט, "יש יותר ויותר אזהרות מפני ההשלכות הכלכליות המתמשכות של סגירת מצרי הורמוז". לטענתו, בסופו של דבר המצב יוכרע - "או בגלל תקריות כאלה ואחרות שיסלימו, הסלמה מחודשת בלבנון; או בגלל שאחד משני הצדדים פשוט יתייאש, או האיראנים או האמריקנים, ואנחנו עשויים למצוא את עצמנו בחידוש הלחימה".
על רקע השינויים הטקטוניים בהנהגה האיראנית בעקבות חיסולו של עלי חמינאי, ד"ר צימט הבהיר כי בנו, מוג'תבא, ביסס את שלטונו באופן מוחלט, בניגוד להערכות מוקדמות שניבאו הפיכה של משמרות המהפכה. "אם היה נראה מיד לאחר חיסולו של ח'מנאי האב ובחירתו של מוג'תבא שיש כאן סוג של פוטש של משמרות המהפכה שישתמשו בו ככלי - היום כבר ברור שמי שבסוף מקבל את ההחלטות זה הוא".
למרות שהוא נאלץ לתפקד כ"מנהיג בשלט רחוק" עקב נסיבות המלחמה, הצמרת האיראנית כולה - "מצייתים לו וממתינים למוצא פיו", סיכם צימט.