"לא רציתי לשיר על מדרגות הרבנות. התנגדתי"
מי הכריח את שלומית אהרון לבצע את הלהיט הגדול? ואיזה שיר הקדים את זמנו? • שלומית אהרון עם הרגעים הגדולים בקריירה, חלק ב'
את החלק השני של תוכנית ההצדעה לציון 60 שנות קריירה לשלומית אהרון, פתח רז שכניק עם השיר שהפך ברבות השנים לדבריו ל"המנון של המתגרשים והמתגרשות" - "בלוז על מדרגות הרבנות" או בשמו המוכר: "אני ארקוד על מדרגות הרבנות".
למרות ההצלחה הפנומנלית, אהרון חושפת כי השיר - שנכתב על ידי אמנון דנקנר והולחן על ידי יובל דור - נתקל בהתנגדות עזה מצידה בזמנו. "אני לא רציתי לשיר אותו. התנגדתי", היא מודה בטבעיות. כזמרת צעירה, אהרון רצתה לשיר על חייה האישיים, והסיטואציה של מאהבת שממתינה לגט הייתה רחוקה ממנה שנות אור.
מי שהציל את המצב היה הבמאי המיתולוגי צדי צרפתי, ש"הכריח" אותה לבצע את השיר. אהרון פיצחה את האתגר כשלבשה גלימה של שחקנית ונכנסה לחלוטין לתוך הדמות. הטקסט, שנחשב לנועז בצורה יוצאת דופן לשנות ה־80 בשל העיסוק הישיר בבגידות ובמוסד הרבנות, עדיין מצליח להביך חלק מהאנשים גם היום.
"כיום אנחנו מפורדים וחלוקים"
לאחר מכן עברו השניים לדון בשיר 'עלה נעלה' (הדליקו נר), ששומר על כוחו גם חצי מאה מאז שיצא. אהרון נזכרה בגעגוע בממלכתיות של פעם, כשתחנות המדיה המרכזיות פנו ישירות ללהקות כדי לייצר שירים לאירועים לאומיים - שירים שהפכו מיד לחלק מהדי אן איי הישראלי. "כיום אנחנו מאוד מפורדים וחלוקים", אמרה אהרון והצביעה על הפיזור התקשורתי הנוכחי לעומת העוצמה הריכוזית של ערוץ 1 בימים ההם.
השיר שהא נבואת פרידה
כששכניק הציג את השיר 'אגדה אבודה', הוא הגדיר אותו כאחד השירים היפים ביותר שנכתבו אי פעם במוזיקה הישראלית. את השיר הפיקו והלחינו יובל דור ושלומית אהרון יחד. במבט לאחור, השניים הבינו שהטקסט נשא בחובו אלמנט נבואי ומצמרר של פרידה, למרות שבזמן הכתיבה עצמה הם כלל לא חשבו על כך. השיר מאופיין בסולמות גבוהים ותובעניים במיוחד, שהפכו לסימן ההיכר של קולה הייחודי.
ההצלחה הגדולה של הלהקה הובילה אותם גם לקריירה בינלאומית ענפה, שכללה הופעות בעשרות מדינות וסיור אינטנסיבי של חודש וחצי בדרום אמריקה ובברזיל. למרות הצעות מפתות להעתיק את חייהם לחו"ל (בין היתר בגרמניה), הלב נשאר בארץ: "הרגשנו קשורים למדינה ולשפה העברית, ולא רצינו לעזוב".
'אגדה אבודה':
אהרון הכריזה על מופע החגיגי לציון 60 שנות קריירה, שייערך ב-16 ביוני בתיאטרון הבימה. הוא יכלול תשעה נגנים ואנתולוגיה מוזיקלית רחבה, החל משיר הסולו הראשון שקיבלה אי שם בכיתה א'. על הניהול המוזיקלי והעיבודים החדשים אמון המוזיקאי איל חביב. אהרון סיפרה כי למרות שהייתה ילדה שקטה וביישנית, הידיעה שהיא זמרת הייתה ברורה לה תמיד: "השירה עזרה לי להתפתח בחיים והייתה קו ללכת לאורו".
