לא סביר, לא שווה, לא כדאי: למה לישראל לרגל אחר ארה"ב?
איל ציר כהן, לשעבר בכיר במוסד, לא מאמין שישראל מרגלת אחר בת בריתה הגדולה: "זה בניגוד טוטאלי למדיניות הקיימת ולכל היגיון בריא"
בתקשורת האמריקנית פורסם כי ישראל ריגלה אחר בכירים בפנטגון, בהם שליחו המיוחד של הנשיא טראמפ, סטיב וויטקוף, כדי לדלות מידע על אסטרטגיית הממשל בנוגע לאיראן. איל ציר כהן, לשעבר בכיר במוסד ובשב"כ, שוחח על כך עם גדעון אוקו ועמיחי אתאלי ב-103fm, והתייחס לטענות החמורות.
"לאורך השנים יש תמיד הבזקים של תזכורים על סוג כזה של פעילות", הסביר ציר כהן. "אני רוצה להזכיר לכולנו שב־1985 נכנס לעולמנו אירוע טראומטי שמלווה אותנו עד היום, פרשת פולארד. מדינת ישראל למדה את הלקח והבינה את המשמעות. היא מבינה שכל ניסיון להביא מודיעין מבעלת ברית כמו ארצות הברית אינו שווה בשום מצב. הערך שלו מתגמד ביחס לחשיבות של מערכת היחסים, ולכן גופי המודיעין לא עוסקים בזה".
"לפעמים, תוך כדי המעקב שלנו אחרי מאות אלפי היריבים שלנו בעולם, עולה אינפורמציה של אינטראקציה עם מישהו בעל זהות אמריקנית. אבל זה עולה כתוצאה מאיסוף שאנחנו מבצעים על פעילי טרור או על תוכנית הגרעין. אין איסוף מכוון שתכליתו לגעת באזרח אמריקני או בישות אמריקנית", הוסיף בכיר המוסד לשעבר.
ציר כהן הדגיש כי פעולה יזומה אינה הגיונית: "זה לא סביר מבצעית כי זה לא שווה את הסיכון. זה בניגוד טוטאלי למדיניות הקיימת ולכל היגיון בריא. יש פה הסתברות גבוהה לחשיפה. הרי לא מדובר במדינה רגילה, מדובר במעצמה. החומרה, במידה ודבר כזה עולה, היא כל כך גדולה שזה בחיים לא שווה את זה".
הדחת א' מהמוסד: "אותי אישית זה לא מפתיע"
בהמשך הריאיון, התייחס ציר כהן להחלטתו של ראש המוסד הנכנס, רומן גופמן, להדיח את סגנו א', שהיה מועמדו של ראש המוסד היוצא דדי ברנע. "אותי אישית זה לא מפתיע", הבהיר. "מהניסיון שלי אני מבין את המורכבות, האינטימיות והתלות ההדדית שקיימת במערכת יחסים בין מי שמוביל ארגון מהסוג של המוסד לבין הסגן שלו. כל מי שנכנס לתפקיד כזה מבין את התלות בסגן, ורוצה לשים לצידו מישהו שהוא חושב שיהיה איתו כוח משותף משמעותי. אחרת, הסיכוי להצליח בתפקיד הוא קטן מאוד, וזו אחת ההחלטות הכי משמעותיות שתעשה בתחילת הקריירה שלך".
