"אירוע מתפרץ תמיד תופס אותך עם המכנסיים למטה"
גיל מימון, יו"ר ארגון הרבש"צים, על דילול כיתות הכוננות ביישובים: "רבש"ץ הוא לא קוסם, הוא לא יכול להתנהל לבד. התרגלו שאנחנו עובדים לבד"
מצוקת כוח האדם במערך האבטחה של יישובי קו התפר והגבולות ממשיכה להטריד את גורמי הביטחון האזרחיים. גיל מימון, יו"ר ארגון הרבש"צים, שוחח עם רון קופמן ואריה אלדד בתוכנית 'חמש בערב' והתריע מפני הסכנות הטמונות בצמצום כוחות הכוננות.
"היישובים הם קו ראשון ושם צריך להשקיע את כל המשאבים שיש לצבא כדי להגן על האנשים", הסביר מימון בפתח דבריו. "צריך לתת ליישובים את הכלים להתמודד. היה רידוד של לוחמי כיתות כוננות בצווי 8, וברוב היישובים כבר אין כאלה לוחמים. מתבססים על מי שיקפוץ אם הוא בבית".
"אנשים יוצאים לפרנסה, הכמות דלילה"
כאשר נשאל על ידי המגישים לגבי סדר הכוחות הזמין בשעות היום, הציג מימון תמונת מצב מדאיגה. "צריך להגיד את האמת שבשעות הבוקר הכוח הרבה יותר דליל. אנשים יוצאים לפרנסה שלהם והכמות היא דלילה. אירוע מתפרץ תמיד תופס אותך עם המכנסיים למטה. אם יש לך אנשים שנמצאים בצווי 8, אפילו שניים־שלושה כאלה שיכולים להגיב והם בכוננות מתמשכת, התגובה תהיה טובה יותר וממד הנזק יהיה קטן יותר. אלו משוואות פשוטות".
באשר לציוד הטכנולוגי העומד לרשות הרבש"צים, הבהיר מימון כי המכשול העיקרי אינו טמון באמצעים. "יש היום את רוב הציוד, אין בעיה של ציוד. הבעיה מסתכמת באימונים ובשאלה כמה אנשים זמינים. רבש"ץ הוא לא קוסם, הוא צריך לעבוד עם מישהו. באירוע האחרון, השערים בתוך ישראל היו ריקים, אין שם אנשים. הרבש"צים קפצו לשערים כי אין שם אף אחד".
"התרגלו שאנחנו עובדים לבד"
המגישים אתגרו את מימון בסוגיית העומס הכבד המוטל על האזרחים המשרתים במילואים, ותהו האם ניתן להמשיך להסתמך על צווי 8 לאורך זמן. על כך השיב: "רוב האנשים שחיים ביישובים מבינים את החשיבות של להיות בצווי 8. מדובר על סבב, כל אחד עושה את חלקו, זה חלק מהתרבות האזרחית של מדינת ישראל".
לסיום, הדגיש מימון את הנטל הבלתי אפשרי המוטל על כתפי הרבש"צים הבודדים. "רבש"ץ עושה את הכי טוב שהוא יכול, אבל הוא עדיין בן אדם אחד ולא יכול להתנהל לבד. הוא צריך לצידו יחידה שתעזור לו לנהל אירוע. פשוט התרגלו במהלך השנים שאנחנו עובדים לבד, נוסעים לבד ונשלחים לאירועים לבד. אי אפשר לפעול עם בן אדם אחד".
