"רק כשהתחלתי לשחק הבנתי כמה אנחנו דומים"
שירה אלתרמן עולה על הבמות ב'סיפור הפרברים', ומספרת על אבא עידן: "לוקחת ממנו דברים אפילו לא במודע"
השחקנית והרקדנית שירה אלתרמן שוחחה עם איריס קול ב-103fm על אבא עידן, ועל ההתעקשות להוכיח את עצמה בעצמה,
אלתרמן התייחסה לקשר המיוחד עם אביה, השחקן והקומיקאי עידן אלתרמן. "ברגע שהתחלתי להתקרב לעולם המשחק, פתאום הבנתי כמה אנחנו דומים", שיתפה. "תמיד אמרו שיש לנו את אותם פרצופים ואותו קול, אבל עכשיו כשאני לומדת את זה, זה ממש מחלחל לי בגוף. כשאני רואה אותו על הבמה, אני לוקחת ממנו דברים אפילו לא במודע, ומיישמת אותם על הגוף ועל הפנים. זה פשוט זורם לי בגנים, בדם, וגם מהשראה כי הוא מעולה במה שהוא עושה".
"יש לנו את אותו סוג הומור. כשהוא מצחיק אותי בבית, יכולה לכאוב לי הבטן מרוב צחוק. זה הומור רק שלנו, שבסוף הוא גם שלי", הוסיפה.
"הבמה זה מגיל אפס", סיפרה אלתרמן. "אמנם הייתי ילדה מאוד ביישנית, אבל לרקוד זה מגיל שלוש. זה ממש מנצח ביישנות. ברגע שאני על הבמה ואני יודעת מה אני עושה, אני פשוט עפה על זה. את המשחק הבנתי בסביבות גיל 17".
על אף הייחוס המשפחתי, אלתרמן מאמינה כי הדרך להצלחה היא עבודה קשה. "אני מסיימת בקרוב שנה א' בסטודיו של יורם לוינשטיין", ציינה. "בא לי ללמוד את זה כדי לקבל את הביטחון. לא בא לי להסתמך בעולם כזה שהוא מאוד לא בטוח. כישרון זה לא מספיק, יש כל כך הרבה אנשים מוכשרים שלא עובדים מספיק, ולכן רציתי את הבסיס וההשכלה במקום הכי טוב שאני יכולה".
כשנשאלה על התמודדות עם דחיות, הודתה בגילוי לב: "אני כל הזמן לא עוברת אודישנים. זה כבר ממש הרגל. אם זה משהו שכבר התחלתי לדמיין את עצמי בו ואני עוברת שלבים, זה מאוד מבאס כי החלום מתקרב. אבל זה לא שובר אותי. אני משתדלת לא לפתח ציפיות ולדעת שהכול בערבון מוגבל. בגלל זה כשאני מתקבלת, זה האושר הכי גדול בעולם".
ההשתתפות בסיפור הפרברים: "זאת קלאסיקת הקלאסיקות"
בימים אלו, היא משחקת ב"סיפור הפרברים". "אני משחקת את וולמה, שהיא בבנות הג'אז, הבנות הפולניות", הסבירה בהתרגשות. "כשראיתי את הפרסום לאודישנים אמרתי שאני חייבת ללכת, כי זה חלום של כל רקדנית, שחקנית ומוזיקאית. זאת קלאסיקת הקלאסיקות. אמרתי לעצמי שאני הולכת אפילו רק כדי שאלדר הבמאי ומיכל הכוריאוגרפית יראו אותי. זאת זכות ענקית, הפקה עצומה בגודלה עם ריקודים ושירים מדהימים".
