הלוחם הפוסט-טראומטי נגד שחרורו מצה"ל: "נמות ולא נשתחרר"
אזהרת טריגר! אבישי שושני: "אם הייתי יודע שההכרה תפסול אותי משירות מילואים - לא הייתי מבקש הכרה"
אבישי שושני הוא לוחם מילואים הסובל מפוסט טראומה שנפצע במלחמת חרבות ברזל. הוא מוביל בימים אלו מאבק נגד החלטת צה"ל ומשרד הביטחון לפסול באופן אוטומטי משירות לוחמים שהוכרו כנפגעי נפש. בריאיון עם ברק סרי ואלי אוחנה ב-103fm סיפר שושני מדוע הוא מתנגד כל כך למהלך המהלך, על ההתמודדות האישית שלו ועל המסר שהוא וחבריו מבקשים לשלוח למערכת.
"צה"ל ומשרד הביטחון, אחרי שנים שבהן הם לא ידעו לדבר אחד עם השני, החליטו לפני שלושה חודשים שהם כן", הסביר שושני את השתלשלות העניינים. "פתאום כל מי שהוכר כפוסט-טראומטי נפסל באופן אוטומטי משירות כלוחם. יש פה אנשים שהוכרו לפני עשור והמשיכו לעשות מילואים כל השנים, והכול היה בסדר. יש פה כאלה שנפצעו במלחמה הזאת, ויש כאלה שנפצעו קודם".
לדבריו, המדיניות הגורפת משיגה את התוצאה ההפוכה. "מחפשים את הבעיה מתחת לפנס", טען. "היו אכן עשרות חיילי מילואים וסדיר שהתאבדו במלחמה הזאת. אתה יודע כמה מהם היו מוכרים כפוסט-טראומטיים בהכרה סופית של משרד הביטחון? התשובה היא אפס. האנשים שהולכים ומבקשים הכרה הם לא האנשים המסוכנים. האנשים שמפחדים לבקש הכרה כי יפסלו אותם ממילואים, אלה שלא מוכנים לדבר על הבעיות שלהם - אלה האנשים עם המסוכנות".
"השתגעתם? יש לכם מספיק לוחמים?"
שושני שיתף באבסורד שחווה על בשרו: "לפני המלחמה הזאת חתמתי התנדבות במשך עשור והמשכתי לעשות מילואים בפלוגה שלי. נכנסתי לבית חנון, וכשהיה אירוע, אני הייתי זה שרץ החוצה יחד עם חברים כדי להביא את הפצועים. בשנה שעברה עשיתי 103 ימי מילואים. בהקפצה האחרונה, באירוע של איראן, קיבלתי חייגן. אחרי כמה ימים השליש התקשר ואמר לי שאני פסול מלחימה. זה מעליב מאוד".
הוא הציע מתווה חלופי והגיוני יותר: "הקריטריונים צריכים להיות פשוטים. ראשית, החייל רוצה ומסוגל לחזור. שנית, המפקד שלו בדרגת סגן אלוף ומעלה מוכן לקחת אחריות ולהחזיר אותו. ושלישית, שתהיה בדיקה של מסוכנות או אובדנות. במקום לעשות את זה בצורה סלקטיבית, הם שחררו את כולנו ועכשיו צריך לריב עם המערכת כדי שתחזיר אותנו לפעילות".
"אני אדם שלפני המלחמה לא ראה חדר של פסיכולוג או פסיכיאטר מבפנים מעולם"
"לחטוף התקפי חרדה זה משהו שלא הכרתי לפני המלחמה", הודה. "לפעמים אני מתעורר בלילה, אין לי אוויר ואני חייב להסתובב בבית. אני מוצף רגשית, יכול לדבר על משהו שמרגש אותי והקול שלי ייסדק ויישבר. אני שוחה וחוטף התקף חרדה תוך כדי. אני אדם שלפני המלחמה לא ראה חדר של פסיכולוג או פסיכיאטר מבפנים מעולם. היום אני רואה פסיכולוג באופן שבועי ופסיכיאטרית אחת לכמה חודשים".
למרות הקושי, שושני, אב לארבעה שעבד בתפקידים בכירים בהייטק, נחוש להמשיך במאבק יחד עם מאות לוחמים נוספים. "לא חזרתי לעבוד מאז המלחמה, ואני כנראה גם לא אחזור לעבוד בעבודות המלאות סטרס שעבדתי בהן", שיתף, אבל הוא הדגיש כי הוא וחבריו מחויבים להגנת המדינה: "אני נמצא בקבוצת וואטסאפ עם מאות אנשי מילואים לוחמים כמוני. הם אומרים 'נמות ולא נתגייס'?, בקבוצה שלנו הלוגו הוא 'נמות ולא נשתחרר'. שלא יהיה ספק, אנחנו ננצח".
אם אתה או מישהו שאתה מכיר נמצאים במצוקה, חווים משבר או מרגישים שצריכים עזרה ראשונה נפשית, אפשר לקבל סיוע אנונימי, מיידי וללא תשלום ממספר גורמים מקצועיים:
- עמותת ער"ן (עזרה ראשונה נפשית) מספקת מענה טלפוני אנונימי 24/7 בקו החירום המקוצר 1201.
- .סה"ר (סיוע והקשבה ברשת): מציעים תמיכה רגשית דרך צ'אט אנונימי, וואטסאפ וקווי סיוע ברשת סה"ר - סיוע והקשבה ברשת.
- במצב חירום מיידי או סכנת חיים, יש לפנות מיד למוקד החירום של המשטרה במספר 100 או להגיע לחדר המיון הקרוב.
