ישראל ולבנון חתמו על מזכר ביטחוני שנועד לקדם תהליך של שלום בין שתי המדינות. בפתח התוכנית, הביעו אלי אוחנה וברק סרי את דעתם על ההסכם המדובר.
"הטענה שאף אחד לא עושה מדינאות, הסכם כמו עם ירדן או הסכם כמו עם מצרים, אבל השגריר לייטר והשגרירה הלבנונית הגיעו להסכם אחרי לא מעט חודשים של משא ומתן", אמר אוחנה. "צריך לנסות. אני לא בטוח שזה יחזיק מעמד, אני לא בטוח שלא יהיו תקיפות, שלא יהיו מחבלי חיזבאללה שלא יוציאו תקיפות, אבל ישנה חמיצות שאני שומע".
"הממשלה עשתה את הדברים, ולישראל יש אפשרות להישאר בקו הצהוב, הם ינסו לפרק את חיזבאללה מכוחו הצבאי ואולי יבוא שלום סוף סוף", הוסיף. "הטענה נגד ההסכם היא כל כך אבסורדית, כולם ביקשו רגל מדינית ועכשיו יש רגליים מדיניות. אני לא מבין מה אנשים רוצים", תקף..
ברק סרי חושב אחרת. "מי שמנהל את העסק זה הנשיא טראמפ שהפסיק את המלחמה, יש הרבה קולות בלבנון שרוצים לשתות ויסקי בתל אביב, אבל המכשול שהיה ונותר הוא חיזבאללה", השיב לו. עם זאת הוא הצטרף לתקווה כי בסופו של דבר ייכון שלום עם השכנה שלנו מצפון. "ממשלת לבנון התחננה לפתוח בשיחות שלום עם ישראל, וישראל סירבה ופתחה במלחמה נגד חיזבאללה. אין לנו שום שאיפות טריטוריאליות בלבנון, למעט כל מיני הזויים בישראל. הלוואי שנחיה איתם בשלום".
"אז למה יש חמיצות?", תהה אוחנה. סרי ענה לו כי: "יש רצון של רוב האנשים בישראל לחיות בשלום, מלבד השותפים הקואליציוניים של נתניהו".