יובל למבצע יונתן. עמוס גורן, לוחם סיירת מטכ"ל שלקח חלק בחוליית הפריצה באנטבה, שחזר את רגעי הגבורה. בריאיון לרון קופמן ופרופ' אריה אלדד ב-103fm, תיאר גורן את השתלשלות האירועים.
"בנחיתת הביניים הגיעו אליי יוני נתניהו, עומר בר־לב ומוקי בצר. הם הודיעו לי שאני מחליף לוחם שלא יכול היה להמשיך, ומצטרף לחוליית הפריצה הראשונה במרצדס. בדרך, יוני שרטט לי על שקית הקאה את התפקיד החדש שלי", שיתף גורן.
עם הנחיתה באוגנדה, כשהם לבושים במדי צבא מקומיים, דהרו הלוחמים לעבר הטרמינל. גורן תיאר את רגעי הפריצה לאולם שבו הוחזקו בני הערובה: "נכנסתי לאולם במקביל למוקי בצר. אחד המחבלים קם עוד לפני שפרצנו וירה דרך החלונות, ואמיר עופר ירה בו. שני מחבלים גרמנים עמדו ממש בפתח. מחבל רביעי שהיה עמוק יותר בפנים קפץ לפתע מאחורי עמוד עם רובה קלצ'ניקוב. אי אפשר היה לפספס אותו".
המפגש עם החטופים הותיר בגורן חותם עמוק. "בשוק הראשון של הירי אתה ממוקד במחבלים ולא רואה את הפרטים של בני הערובה, והם שכבו על הרצפה בבלגן של ספסלים ומזרנים", הסביר. "הייתי עם המגפון והודעתי להם שאנחנו חיילי צה"ל שבאו לחלץ אותם. זכורה לי אימא שניסתה לשכב על הילדים שלה והסתכלה עליי במבט מבוהל. כשאמרתי לה שבאנו לקחת אותם הביתה, ראיתי את המעבר בעיניים שלה מ'תכף אני הולכת למות' ל'כנראה שלא'".
בהתייחס לשמועות שנפוצו לפיהן היה ניסיון מרד בסיירת נגד המפקד יוני נתניהו בשבועות שקדמו למבצע, הבהיר גורן כי לא היה מודע לכך בזמן אמת. "הייתי חייל בצוות של עומר בר־לב ולא הייתי בלופ הזה. מהזווית שלי, כלוחם בחלק הכי רגיש של המבצע, יוני תפקד בצורה מעולה עד השלב שבו נהרג. הוא פיקד על הקטע הקריטי ביותר, ולכן היה צריך להיות בחפ"ק מחוץ לטרמינל".