השוטרת הטובה והשוטר הרע
רוני בר-און, השוטר הרע: " אש רעה אחזה בעולם התורה שנפל בשבי העסקנות" • מיה זיו-וולף, השוטרת הטובה: "רוצה להצדיע לאלה שנמאס להם לשתוק"
מיה זיו וולף, השוטרת הטובה:
"בשבועות האחרונים כולנו עומדים ומסתכלים על המציאות המקוממת שמתרחשת לנו מול העיניים. ראינו שיירות איטיות, ראינו חסימות, וראינו מחאות סוערות של מגזר שלם שמפגין על "זכותו" שלא לשאת בנטל.
אבל הערב אני לא רוצה לדבר על אלה שבוחרים להשתמט – אני רוצה להצדיע לאלה שנמאס להם לשתוק. ארגוני מחאה, ובראשם אימהות ללוחמים, החליטו שחסימות ייענו בחסימות, ושאי אפשר עוד לעבור על חוסר השוויון הזה בשתיקה. הם מתכננים לעשות מעשה, לצאת לשטח, ולהבהיר שחוק אחד צריך לחול על כולם.
אמירות כמו נמות ולא נתגייס, הן יריקה בפרצוף של כולנו. של כל מי שנשא בנטל. וביתר שאת בפניהן של משפחות שכולות.
כמה כוח יש ביציאה הזו מהאדישות. כמה תקווה יש בציבור שמחליט שהקול שלו חייב להישמע, שלא מוכן יותר לקבל את האפליה כגזירת גורל. כשאימהות ואזרחים קמים, עוזבים את הנוחות של הבית ויוצאים להפגין בעד המדינה ובעד החוק – זה הרגע שבו הציבור הישראלי מוכיח שהוא לא עייף, והוא לא פראייר".
רוני בר און, השוטר הרע:
"שוטר רע למנהיגות העסקנים של המפלגות החרדיות. אני מודה ומתוודה שתמיד הייתה לי סימפטיה לעולם התורה ולעדה החרדית. עולם התורה קרוב לליבי. הלימוד, הפלפול, הערכים והתרבות התורנית סיקרנו אותי מאז היותי נער.
הבחירה המתמדת בין מותר לאסור, הסגפנות, ההתמודדות היום יומית והחובה וההכרח לוותר למען האמונה והעקרונות המקודשים, עוררו בי שמץ לא מבוטל של קנאה. את העסקנים וההנהגה הפוליטית אהבתי הרבה פחות.
אבל בשנים האחרונות כל היתרונות עלו בעשן, אש רעה אחזה בעולם התורה שנפל בשבי העסקנות והפך קרדום לחפור בו . הכול באשמת העסקנים. אגודת ישראל מונהגת בידי בריונים שאינם בוחלים לא במעשים ולא בדיבורים, ועושים הכול כדי להשניא את קהל עדתם על הציבור שאינו שומר תרי"ג מצוות.
דגל התורה שהונהגה פעם על ידי הרב אליישיב, גאון הדור, שהבין היטב גם ללב הציבור החילוני עזב לישיבה של מעלה, והזירה הופקרה לרבנים באים בימים שאינם פתוחים לדעות אחרות. וש"ס שאיבדה את מרן הרב עובדיה יוסף, החכם, המתחשב, המקל, מתיר העגונות שהיו, שהיה לדידי האחרון הראוי לתואר הראשון לציון נפלה שדודה לידי אריה דרעי התחבולן הציני וחסר העכבות.
כל זה הביא אותנו ואותם למשבר שספק אם ניתן עוד יהיה לפתרו. ההליכה העיוורת אחרי ראש ממשלה שהקשר בינו לבין קיום המצוות, או למזער הקשר בין כיבוד ערכים ששמרו שלומי אמוני ישראל לערכיו שלו אינו קיים כלל ועיקר.
המשבר הנוראי, על תמונותיו הקשות – חוקים הזויים של ראש ממשלה הדואג לשרידותו האישית והפוליטית על חשבון המשרתים בצה"ל, תשלומי שוחד פוליטי תמורת דם הנופלים. והעדפה מוצהרת של עריקים משירות תמורת אתנן כספי למיוחסים.
כל אלה יוצרים שבר עמוק בין פלגי העם, הכתובת היא על הקיר ואות הקין הוא על מצח עסקני המפלגות החרדיות".
