"אימא שלו התחננה, אבל הוא אמר: זה החלום שלי"
סרן דוד חזות התייתם מאביו ולא היה מחויב בשירות קרבי • מורן דודתו סיפרה: "הוא לא ויתר, תמיד צעד בראש"
אתמול הותר לפרסום כי סרן דוד חזות, מ"מ בחטיבת גולני, נפל במהלך היתקלות בדרום לבנון. מורן, דודתו של סרן דוד חזות ז"ל, סיפרה על דמותו ואופיו המיוחד.
"הודיעו לנו אתמול בשמונה בבוקר בזמן פיזור הילדים למסגרות, קיבלתי את הבשורה הקשה מכול. אחי הגדול הודיע לי, הוא קיבל את הבשורה אחרי הדפיקות בדלת, ועולמנו חרב ברגע", סיפרה. "איך שהודיעו לנו ידעתי שהוא צעד בראש, כמו שהוא הבטיח תמיד. הוא סיפר לנו: 'אני תמיד אגן על חיילים שלי, אני אגן בגופי, ואם מישהו ייפגע מהמחלקה שלי זה יהיה אני ולא אף אחד אחר', אני ידעתי את זה מראש, וככה זה היה".
מורן העידה כי דוד ידע שחייו בסכנה. "הוא דיבר על האפשרות הזאת, הוא שיתף. הוא אמר שבכל רגע יכול לקרות משהו, והוא האמין שזו הדרך הנכונה להגן על העם שלנו, לשמור עלינו בבית שלנו, שנמשיך לישון טוב. כזה הוא היה".
דוד, שהתייתם מאביו בנעוריו, לא היה חייב להתגייס לשירות קרבי. "אביו לקה בדום לב מתחת לבניין שבו הם גרים, ומי שמצא אותו שרוע על הרצפה היה דוד" סיפרה דודתו. "ילד בן חמש עשרה וחצי רואה את אבא שלו ובוחר דבר אחד: לא להישבר, לקום ולצעוד בראש המשפחה. לקבל תפקיד כל כך גדול בזמן שהוא כל כך צעיר. הוא דאג לאימא שלו, הוא דאג לאחותו, והוא עשה את זה בצורה מופתית".
אבל לצד הדאגה הזאת, לדוד היה גם חלום אחד גדול. "אימא שלו התחננה: היא אמרה לו: 'דוד, אתה הבן היחיד שלי, אין לי עוד כלום'; והוא ענה לה: 'אימא, זה החלום שלי, תני לי להגשים אותו, אני לא אוותר', והוא לא ויתר", אמרה מורן.
דרכו להגשים את החלום הייתה קשה ומפרכת. "כדי להתקבל לקרבי, הוא עבר מכינה קדם צבאית, מהקשות ביותר, שנתנה לו את כל ערכי המנהיגות שהוא דבק בהם. התמוגגנו ממנו בכל פעם מחדש, והוא התגייס לגולני", אמרה. "הוא לא התקבל לסיירת והוא לא הפסיק לבכות, אבל הוא לא ויתר והמשיך לצעוד קדימה, ואז הלך לקורס מ"כים, לא הסתפק בו, הוא רצה גם קורס קצינים".
לאחר שסיים את בה"ד 1, שובץ דוד לתפקיד מטה. "הוא לא הסתפק גם בזה", אמרה מורן. "הוא רצה להיות מפקד מחלקה, להילחם".
