"אני מתמחה בלהפוך טרגדיות לקומדיות"
הבימאית סבירוני על ההצגה 'פקעל'ה' העוסקת ביתמות מששת הימים: "כשאומרים על נופל 'הוא הותיר אחריו תינוקת', אנשים חושבים שהיא לא תדע"
ההצגה 'פקעל'ה' מתמודדת עם המציאות הכואבת של גדילה בצל השכול, דרך סיפורה של אישה שאביה נפל במלחמת ששת הימים כשהייתה בת שנה בלבד. הבמאית מיכל סבירוני שוחחה עם איריס קול בתוכנית ב-103fm' ושיתפה בתהליך היצירה הרגיש, המשלב הומור וכאב.
סבירוני תיארה את המציאות שבה גדלה גיבורת ההצגה, גלית פריזנט. "לא דיברו על כך בבית, אפילו לא הזכירו את שמו של האבא. כל השנים שהיא גדלה זה היה ממש נוכח חסר. כמעט ולא קראו לו אבא, היו אומרים דני".
"זו הייתה ממש עבודת בלשות להרכיב את הדמות הזאת"
ההחלטה לטפל בנושא הטעון דרך פריזמה קומית נבעה מהגישה האמנותית של סבירוני. "אני מתמחה בלהפוך טרגדיות לקומדיות. אנחנו עוסקות בהרבה הומור עצמי ובוחנות איך זה השפיע עליה במהלך החיים. איך היא הפכה לאגרנית, שזה דבר טראגי אבל גם מצחיק, ואיך היא רצתה תמיד להרשים את אימה ולהיות הכי טובה בהכול. היא אומרת שאת כל הדברים היא אספה בשבילו, כדי להראות לאבא".
העבודה על ההצגה חוללה שינוי עמוק בדינמיקה המשפחתית. "בעקבות ההצגה פתאום נפתחה תקשורת במשפחה. הילדים של גלית פנו לסבתא ושאלו מי היה סבא. פתאום מצאנו תיק, אפוד וכל מיני אביזרים שנשארו ממנו. זו הייתה ממש עבודת בלשות להרכיב את הדמות הזאת עם המעט שיש".
"הורים חושבים שאם ילד קטן עובר טראומה, הוא לא יזכור"
לקראת סיום הריאיון, סבירוני ביקשה להעביר מסר חשוב הנוגע ליתומי צה"ל הרכים. "הרבה פעמים הורים חושבים שאם ילד קטן עובר טראומה, הוא לא יזכור. אבל זה משפיע לא פחות, בצורה אחרת שהיא לא מילולית. הדימוי הזה של נוכח שאיננו, של משהו שאתה לא יודע מה הוא ולכולם יש אותו ורק לך אין - זה מה שגלית באה לדבר עליו. כשאומרים על נופל 'הוא הותיר אחריו תינוקת', אנשים חושבים שהיא לא תדע. היא תדע, וזה ישפיע עליה לכל מהלך חייה".
ההצגה 'פקעל'ה' תעלה ב־18 ביולי בתיאטרון הידיד בפרדס חנה, וב־24 ביולי בתיאטרון החנות בתל אביב.
