יועמ"שית הכנסת פנתה לקואליציה והזהירה שחוק יסוד לימוד תורה הוא מוטעה מיסודו וצפוי להיפסל על ידי בג"ץ. ח"כ אפרת רייטן (הדמוקרטים) התייחסה לאזהרת היועמ"שית והסבירה את ההשלכות והעלויות עבור המדינה של אי גיוס חרדים לצה"ל.
ח"כ רייטן הביעה את דעתה על החוק וביקרה בחריפות: "חוק לימוד יסוד תורה הוא חוק מחפיר, חוק לא שוויוני, חוק שלא עומד בצרכי הצבא, אבל צריך להתייחס היום לא רק האם זה חוקי או לא אלא האם זה מוסרי? שכחנו כמר דברים צריכים להיות נכונים למציאות שלנו בישראל. לקדם שלושה שבועות לפני פיזור הכנסת חוק שיקפיא בעצם את מעצר המשתמטים. אנחנו תכף נגיע למליאה עם הצעת החוק שלהם שאמורה לעבור היום בקריאה ראשונה – חוק יסוד לימוד תורה".
עוד הוסיפה לגבי תחושותיה כנבחרת ציבור בעת הזו: "דנו בבוקר במעצר עריקים ואני לא יכולתי שלא לחוש בושה מאוד גדולה, כאמא ללוחם, רעיה למילואימניק, פשוט סתם כאזרחית במדינת ישראל, כמי שיושבת בבית הנבחרים ושואלת מה חושב עלינו העם? האנשים בחוץ מאוד רחוקים ממה שמתרחש בוועדת חוץ וביטחון. בוועדה הזו עוסקים בהכול חוץ מביטחון, הוועדה עוסקת בעיגון של מעמד לומדי התורה כשיושב מולנו נציג צה"ל בכיר ואומר בפעם האלף 'חברים, אנחנו חייבים לוחמים - חסרים לנו לוחמים'".
לאחר מכן הסבירה כי "עלות הגיוס של איש מילואים היא 38,000 ₪. הרחבת הגיוס הייתה יכולה להפחית את הנטל הכלכלי הזה. הצעת החוק הזו שכל התכלית שלה להסדיר את נושא הגיוס של הצעירים החרדים לצה"ל, ברור גם שיעדי הגיוס שקבעו נמוכים, התמריצים הכלכליים נמוכים ועכשיו רוצים לעצור את מעצר העריקים. אין לנו מענה לצרכי הצבא. נציגי צה"ל יושבים מולנו חסרי אונים. מה הם לא אמרו לנו? מה הם לא ביקשו? כמה הם לא התחננו אלינו בשנתיים האחרונות? במקום לתת להם כלים, לוקחים להם את הכלים".
על הקפאת מינויו של עו"ד מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה, הסבירה: "זאת לא הייתה שעתה היפה של הכנסת. על פי הפסיקה של בג"ץ שעשו את המעשה הנכון והמתבקש, הם החליטו להקפיא את הכניסה בפועל לתפקיד מבקר המדינה. אנחנו מחכים לעוד עיקרי טיעון, צריכות להיות עוד החלטות בתיק הזה, בעצם הכנסת והיו"ר דחו את הצעת השופטים לקיים בחירות חוזרות. לכן הכדור חזר למגרש של השופטים כדי לקיים עוד דיון או פסק דין ואז משם יהיה אפשר לראות איך הדברים יתקדמו".
כמו כן אמרה: "אני חושבת שההליך היה פסול, פגעו בליבת עקרונות חוק יסוד המבקר, יש לשמור על עיקרון החשאיות, זו לא זכות זו ממש חובה. לא היה מנוס כאן לקחת את ההחלטה הזו שהיא מקשה מבחינת ההתנהלות אבל היא מחייבת את המציאות במיוחד כשאנחנו מדברים על חוק יסוד ובמיוחד כשפנינו כבר קדימה לבחירות הכלליות. שם צריך לשמור על טוהר הבחירות בצורה המיטבית ביותר, זה עיקרון בשיטה הדמוקרטית שלנו, שיהיו בחירות נקיות וחשאיות".