מזל טוב לארצות הברית שחגגה אתמול 250 שנה לעצמאותה. לכבוד האירוע החגיגי, שוחח מיכאל שמש ואראל סג"ל עם ד"ר גדי טאוב, שהוא מומחה להיסטוריה אמריקנית. בשיחה השווה טאוב בין מערכת המשפט האמריקנית, לבין זו הישראלית.
"זאת החוקה העתיקה ביותר המתפקדת בעולם", קבע טאוב בפתח דבריו. "זה דבר מדהים שהאנשים האלה, שהתכנסו בפילדלפיה כדי לנסח כללים לסוג חדש של ממשלה, יצרו חוקה מאוזנת שהצליחה לשמור על ארצות הברית ועל אזרחיה החופשיים. הסוד של החוקה הזאת הוא ממשלה קטנה".
הוא מיהר להשוות בין מה שראו האבות המייסדים האמריקנים, לבין מה שקורה בישראל בימים אלה. לדבריו, "האמריקנים הבינו שגם במדינה דמוקרטית סכנת העריצות קיימת, והם לא חשבו, בניגוד לשופטי ישראל, שהתרופה לזה היא שיהיה איזה טריבונל ששומר על החירות".
ההשוואה לבג"ץ גרמה לשמש לתהות: "אי אפשר לקיים את השיחה הזאת בלי נאצות על שופטי ישראל?". סג"ל מיהר להתערב והשיב: "אילו נאצות על שופטי ישראל? אתה לא צריך להגן על שומרי הסף".
שמש אתגר את טאוב והזכיר כי גם בית המשפט העליון בארצות הברית נוטה להתערב בהחלטות ממשל, כפי שקרה לאחרונה עם ביטול צווים של דונלד טראמפ. טאוב הסכים, אך עמד על ההבדל בין הגישות. "נכון שבית המשפט מתערב, אך לא כמו אצלנו. הוא נבחר פוליטית ויש איזונים כנגדו, ולפעמים גם מגבילים אותו", הסביר. "השופטים השמרנים נוטים לאג'נדה של טראמפ נגד הגירה, אבל הם שופטים לפי החוקה". הוא הדגיש: "זה לא אהרן ברק שאומר 'אני עושה עם הערכים שלי של הציבור הנאור'. באופן פרטי הם חושבים שלא צריך לתת אזרחות לילדים של מהגרים, אך הם אומרים שזה מה שכתוב בחוקה".
בהמשך הדיון, התייחס טאוב לסתירה המובנית שעמדה בבסיס הקמתה של ארצות הברית. "אמריקה נוצרה במצב שבו יש בה גם עבדות. החירות והעבדות, לא יכולות להסתדר יחד לאורך זמן. בעלי העבדים ניסו לרבע את המעגל וליישב את הערכים של ארצות הברית עם העבדות, והם לא מצאו שום מודל פוליטי שיכול להתאים להם", אמר.
הוא הסביר כיצד הוכרעה לבסוף שאלת העבדות: "ההתנגדות לעבדות נבעה מכך שמוסר ופרגמטיזם באמריקה הם אותו דבר. העבדות חוסמת את המוביליות וגורמת לכך שאדם צעיר שיוצא למערב לא יכול להתחרות בעבודת חינם. המוביליות היא האתוס האמריקני, והעבדות נתפסה כהיפוך של זה".