הסופר והשחקן יובל אברמוביץ' הוציא לאחרונה את ספרו 'עד הדמעה האחרונה - 62 שיעורים מאימא', המבוסס על תובנות שספג מאימו תמר, שהלכה לעולמה מסרטן בגיל 62. בריאיון לדני דבורין ויעל חביב בתוכנית 'למבוגרים בלבד' שיתף אברמוביץ' בהתמודדותה מעוררת ההשראה של אימו עם המחלה.
"היא עשתה הפרדה. היא אמרה 'הגוף חולה, אני בריאה'", סיפר. "אמא שלי עשתה דברים עד יומה האחרון, מנסיעות לחו"ל ועד דוגמנות, וממש חגגה את החיים. לא מתוך מחשבה או ידיעה שהיא הולכת למות, כי היא הייתה אופטימית שהיא תעבור את המחלה, אלא באמת מתוך איזושהי הפרדה".
לצד ההשראה, אברמוביץ' לא נמנע מלבקר בכבוד החלטות שגויות של אימו, במיוחד בתחום הכלכלי. "לא הייתה לה הבנה פיננסית. היא עשתה המון טעויות לאורך כל חייה מבחינה כלכלית", הודה. "אני, כתיקון, מאוד מסודר כלכלית ומבין דברים, ולמדתי בדרך הקשה. אני חושב שזה משהו שמאוד מאפיין גם דור עבר. אני רואה את הבת שלי, בת 18, שכבר משקיעה במניות. אני לא מבין בזה עדיין. בהורות נכונה ובמשפחה נכונה, ילד הוא תמיד טיפה יותר מההורים. הוא מתקדם, הוא גרסה משופרת".
למרות שהוא רק בן 50, אברמוביץ' מעיד על עצמו כמי שמרגיש מבוגר לגילו, אך אינו מתרפק על העבר. "אני לא מרגיש צורך או רצון לחזור למקום ילדי. אני חושב שקיים בי איזה משהו ילדי בעשייה שלי, אבל אני לא אדם נוסטלגי ואני לא מתגעגע", הבהיר. "אני מאוד אוהב את המקום שבו אני נמצא, חוץ אולי מהתבלות הגוף והפנים. הייתה איזושהי תקופה בשנתיים האחרונות שבה אמרתי 'אוי, אני כבר מתחיל להיראות כמו דוד', והיה איזה רגע של הלם, אבל אז הייתה השלמה. זה אני, ואני חושב שזה משהו שבאמת אתה מקבל עם הגיל".
כשנשאל על ידי המגישים האם הוא מרבה לחשוב על סוף החיים, השיב בהומור אופייני: "אני עוד לא שם, אבל אני בהחלט מהרהר על זה לפעמים. אני ממש לא מפחד מהמוות, זה נראה לי כמו שנ"צ איכותי וארוך, ואני מאוד אוהב שנ"צים".
בסיום הריאיון, ביקש להעביר מסר לדור הצעיר על חשיבות הקשר הבין־דורי. "כשאני מרצה לחבר'ה צעירים בתיכונים, אני יודע שההורים או סבא וסבתא נראים להם לא מחוברים, אבל תקשיבו להם, באמת יש מה לקבל. יש מטען כל כך עצום אצל אנשים מבוגרים. צריכה להיות מידה של סקרנות של שני הצדדים, זה הגשר".