ענת דוידוב בטור אישי: "תכף זה נגמר. לפחות אחד מחוקי הבליץ שהכנסת מחוקקת עכשיו, הוא חוק מעמד מיוחד להלומי הקרב. יו"ר הקואליציה אופיר כץ מגדיר אותו 'צדק היסטורי'. לא קצת מאוחר? אחרי שאיציק סעידיאן, שהפך מזמן לסמל המאבק, הצית עצמו למען חבריו הלוחמים כדי שיכירו בהם, שהקריבו את החיים למען המדינה!
כמה עובדות מדיונים קודמים, שבהם הודיעה לימור לוריא, סמנכ"לית וראש אגף השיקום במשרד הביטחון, על מספר הטבות להלומי הקרב: 'אגף השיקום בשנתיים האחרונות קלט לטיפול מעל 20 אלף פצועי חרבות ברזל, 56% מהם מתמודדים עם פגיעה נפשית. אנו צופים כי עוד עשרות אלפים ייתווספו. הקמנו צוותי טיפול שמגיעים לבתי הפצועים, הקמנו שבעה בתים ייעודיים לפצועי צה"ל כחלופה לאשפוז פסיכיאטרי וחוות שיקומיות וטכנולוגיות לטיפול באנשים עם תגובות קרב'.
הצעת חוק הלומי הקרב, שאמורה לעבור השבוע קריאה שנייה ושלישית, תעניק לראשונה הגדרה רשמית לפוסט טראומטיים בעקבות שירותם הצבאי. לראשונה ייכנס לספר החוקים של ישראל רשמית המושג 'הלם קרב'.
איציק סעידיאן הוא סמל. איש מהלומי הקרב ששפכו את הקרביים השבוע בפני חברי הכנסת, לא היה צריך להגיע למצב המשפיל הזה. זו לפחות תחילת דרך חיובית ביחס הנבחרים לכל הבעיות שהציבור בישראל מתמודד איתן, בעיות שלא מטופלות.
במקום לעבוד למען כלל הציבור, שימו לב עבור מי הכנסת עובדת השבוע: החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה, החוק להחלשת התקשורת, החוק להשתמטות לחרדים - מתנות לעריקים. החוק להפרדה מיגדרית - החלשת נשים באקדמיה... במקום לחזק את המדינה, מחלישים. מחזקים את לומדי התורה על חשבון החיילים. דבר אחד חיובי לפחות יצא משם השבוע - תכף זה נגמר!"