רבקה מיכאלי שוחחה עם דפנה קרון, אחת משתי המנהלות האומנותיות של פסטיבל ישראל השנה, על תחילתו של הפסטיבל ומתקיים ברחבי הארץ זו שנתו ה-65. וגם: על השתתפותו של החטוף שהושב שגיא דקל חן.
קרון שיתפה תחילה: ״שמענו את הקול של רם עברון ואני זוכרת זאת כילדה קטנה. זה אירוע מכונן וזה מדהים לראות איך הוא נחרט לאנשים בגוף, ולכן יכול להיות שזו חלק מהסכנה של ההולך על חבל. אנחנו בתקופה כזו שאנחנו צריכים כל כך את האיזון ומחפשים את שיווי המשקל. אירוע הפתיחה שלנו יהיה דבר גדול וחגיגי, שפותחים אותו בגיא בן הינום בהפנינג שימשיך למופע האווירי המרשים״.
קרון שיתפה: ״יש לנו מופע עם ארבעה אמני אוויר, שממש עושים את הפעולה היפהפייה של ללכת על חבל דק ולמצוא את שיווי המשקל. יחד איתם מאסטרו תום כהן על הקרקע עם תזמורת ירושלים מזרח ומערב״.
״משם אנחנו ממשיכים לשבוע הראשון בתאטרון ירושלים, בשבוע שמלא בעבודות יפות ומופעי מחול, תאטרון ומוזיקה״, ציינה. ״שתי נקודות מרגשות בעיניי הן הסגירה בתיאטרון שהוא מופע של ריג׳ויסר (יובי חבקין) שהוא אחד המפיקים המוזיקליים הכי מעניינים שיש. הנקודה השנייה היא ׳הייתי מת׳, שהיא עבודה חדשה של אמן רב-תחומי בשם יונתן רון שיצא לחיפוש אחרי שחקנים-ניצבים שבד״כ רואים אותם בקצה הפריים בסדרות וסרטים - והם תמיד משחקים סצנת מוות. הוא עשה ראיונות עם השחקנים הללו, והעבודה הזו מצחיקה ונוגעת ללב, שנעה בין סיפורי המוות אבל הרבה יותר החיים והרצון להיראות״.
על השילוב של שגיא דקל חן״המופע שלו הוא המופע שאנחנו הכי מתרגשים לקראתו. שגיא, בזמן שהותו בשבי והרגעים האיומים שם, זמזם וכתב בראשו בזמן שהותו שם 9 שירים. יצירות על אשתו, הבת שטרם הכיר וחוויות שנתנו לו אור בקצה המנהרה. הוא בן אדם שעטוף בהמון מוזיקאים, גם מקהילתם וגם המון יוצרים, וכשהוא סיפר לנו אז יום למחרת הוא ישב עם הטלפון והקליט את השירים מראשו. הוא אמר ׳אני לא הזמר אלא אבא ששר׳, והוא רצה לממש את הרגע והמופע הזה שהלך ונרקם בעדינות, רגישות וחוכמה בראשו״.