החתול במגפיים? "שלומיאליות כמעט פושעת"
עפר שלח, חוקר במכון INSS, תקף את כישלון המבצע באיראן: "מייחס את זה לדדי ברנע וראש הממשלה" • והסיק: "האיראנים יצאו מחוזקים בגלל ההזיה הזו"
מבצע 'החתול במגפיים' להפלת המשטר האיראני נחשף, ולא מעט פרשנים ומומחים ביטחוניים וצבאיים החליטו לבקר את אופן קבלת ההחלטות לאורך הדרך. עפר שלח, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי INSS, שוחח עם גדעון אוקו ועמיחי אתאלי בתוכנית שבע תשע ב-103fm על המבצע ועל ההסלמה בין ארה"ב לאיראן.
"למי שקרא את התחקיר של מיכאל האוזר טוב, אני מציע שלא להסתמך לא על התחזיות ולא על הניתוח של ראש המוסד היוצא ומי שגלגל את המהלך הזה בשלומיאליות כמעט פושעת. אני חושב שהתוכנית הזו מעידה על בורות היסטורית כמעט בלתי נתפסת, אני מייחס את זה לדדי ברנע וגם לראש הממשלה", הסביר שלח את הביקורת שלו על המבצע. "אם מישהו חשב שבכוחן של מיליציות כורדיות שמגיעות ל-16 אלף איש, מחוזקות בהפצצות של כוחות חיל האוויר, בקמפיין דיגיטלי ובמחמוד אחמאניג'אד שאנחנו לא יודעים איפה הוא עומד - מישהו חשב שבכוח זה יעשו שינוי שלטון במדינה שגדולה פי 74 מישראל, שהאוכלוסייה שלה מעל 90 מיליון נפש ומיליון איש מגנים על המשטר שלה? הכורדים הנבונים ביותר בסיפור הזה, הם קיבלו כסף ישראלי, מימון ישראלי, הם פשוט לא הסכימו לחצות את הגבול כי הם ידעו מה יקרה".
עוד תקף את התפיסה הביטחונית הישראלית בשנים האחרונות: "כל התוכניות, חלקן הזויות, של לעשות סדר חדש במדינה אחרת זו השלומיאליות הכמעט פושעת. אני חושב שהשלטון האיראני ייפול מתישהו אבל רק לא ייפול בצורה הזו. נכון לעכשיו, נכון להתנהגות הנוכחית שלהם, האיראנים יצאו מחוזקים בגלל ההזיה הזו על חילופי משטר".
המטרה האמריקנית? "להגיע להסדר בתנאים פחות משפילים לטראמפ"
בהמשך דן שלח בהסלמה במפרץ הפרסי: "ארה"ב ואיראן מחליפות מהלומות כבר שבוע שני. המחשבה שמאחורי זה מסתתרת תוכנית או משהו יותר גדול שרק באמת חיכה להזדמנות, אני חושב שזו ספקולציה שלנו. אני ממש לא בטוח שזה המצב. אנחנו מתחילת האירוע, אולי השבוע השני שלו, מנסים למצוא סימנים בהתנהלות של שני הצדדים כאן. אם בהתחלה סימן השאלה הגדול היה מה מתכוונת ארה"ב, עכשיו אנחנו מנסים למצוא סימנים על ההתנהלות האיראנית, אם יש ויכוח פנימי, חילוקי דעות בצמרת המשטר הנוכחי שבאים לידי ביטוי בהתנהלות הנוכחית של איראן כולל התנהלות שנראית מהצד שלנו כלא הגיונית בעליל".
לאחר מכן התייחס לקושי האמריקני להיחלץ מהפלונטר האיראני: "אני קורא את ההתנהלות האמריקנית כמלכוד. לא נראה שיש לאמריקנים מטרה באירוע הזה. המחשבות שלנו שוב שיש תוכנית גדולה שתוביל לשינוי, מה השינוי? אפילו האופטימיים ביותר לא חושבים על שינוי משטר, אז אנחנו שואלים לאן זה מוביל. אנחנו מכירים בהיסטוריה דברים שכבר יצאו משליטה. אני מתקשה לראות משני הצדדים איזשהו תכנון, איזושהי מטרה, אני רואה בזה יותר התגוששות שבה כל אחד מהצדדים רוצה לחזור למשהו מוסכם עם תחושת ניצחון, סמליות של ניצחון, בשביל ההבטחות הפוליטיות שלהם. בעיראק 2003 המטרה הייתה להפיל את סדאם, וזה בוצע יחסית מהר וביעילות, הנקודה הייתה כמו כל אדם שעיניו בראשו מה אתה עושה הלאה. פה נדמה היה שהגורם שמושך את הצדדים להפסיק את האש אלה מדינות המפרץ, מדינות שיש להן השפעה משמעותית בוושינגטון. עכשיו גם ההתקפות האיראניות דוחפות את ארה"ב להסלים את האש. אני לא רואה שלארה"ב יכולה להיות מטרה סופית אחרת מלבד להגיע להסדר בתנאים פחות משפילים לטראמפ".
