חמישה חברי המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) הודיעו על התפטרותם במחאה על החוק המאפשר הרחבת הפרדה מגדרית באקדמיה לתארים מתקדמים. פרופ' עידית תשובה, פרופסורית לכימיה באוניברסיטה העברית ואחת מהמתפטרות, שוחחה עם ענת דוידוב בתוכנית 'איפה הכסף' ב-103fm והסבירה את המניעים להחלטתה.
"החוק שחוקק לאחרונה, המאפשר הפרדה מגדרית באקדמיה בתארים גבוהים, כבד עלינו מאוד", שיתפה פרופ' תשובה. "יש הרבה בעיות בחוק הזה, בעיקר במהות שלו, אבל גם בדרך שבה הכנסת מחליטה. היא אמנם לא כופה, אבל היא מרחיבה מאוד את הגבולות שהמל"ג אמורה להיות זו שמחליטה לגביהם".
בתגובה לטענות כי החוק דווקא מסייע לנשים חרדיות להשתלב באקדמיה, הבהירה חברת המל"ג לשעבר כי "לפי מחקרים רבים, לא בהכרח ההפרדה היא זו שמונעת מנשים וגברים חרדים להגיע לתארים שניים ושלישיים. יש הרבה מאוד חסמים תרבותיים ואקדמיים. זה לא תמיד נתפס טוב בקהילות שלהם, וישנו גם הפער ברמה שמגיעים איתה משום שלא לומדים לימודי ליבה".
"ההפרדה תמיד באה עם מחיר, גם בתואר ראשון", הדגישה. "בעולם אידיאלי הייתי מתנגדת להפרדה גם בתארים ראשונים, אבל יש לנו אינטרס לאומי להנגיש השכלה גבוהה לאוכלוסייה החרדית כדי שיוכלו לצאת לשוק העבודה. תואר ראשון מנגיש אותם לשוק העבודה, אבל תואר שני ושלישי פחות".
באשר לפגיעה בסמכויות המועצה להשכלה גבוהה, פירטה פרופ' תשובה את הסכנות הגלומות בהתערבות פוליטית. "למל"ג אמורה להיות הסמכות הבלעדית להחליט מה כן ומה לא. חקיקה בכנסת שנוגעת להשכלה גבוהה היא בעייתית כי היא נכנסת ומכרסמת באחריות ובסמכות של המל"ג".
עוד תיארה את הקושי המצטבר שהוביל להחלטתה לעזוב את התפקיד: "יש הרבה מאוד החלטות שעברו בשנים האחרונות שמאוד קשה להשלים איתן כחברת מל"ג. כשבא הדבר הזה, שהוא באמת בומבה לפרצוף מבחינתי, זה משהו שאני לא יכולה לתת לו יד".
לשאלה האם ניתן יהיה לבטל את המהלך בעתיד, השיבה: "כל חוק אפשר לבטל, אבל אם יתחילו לפתוח תוכניות, מאוד קשה לסגור אותן לאחר שנרשמים אליהן סטודנטים. זה אחד החששות שלי, שהמהלך יתקדם מהר מתוך הבנה של הגורמים המעוניינים לנעוץ את הדברים בשטח. צריך לוודא שזה לא יתקדם".