יצירתו הענפה של יאיר קלינגר מלווה את הפסקול הישראלי כבר שישה עשורים. לאחר שבחלקו הראשון של הריאיון לרז שכניק סיפר על "נשבע" ו"הביתה", בחלקו השני של המשדר שיתף המלחין והפזמונאי בסיפורים שמאחורי להיטי ענק נוספים, וזכה להפתעה מרגשת באולפן. קלינגר, שחתום על למעלה מ־600 שירים, הודה כי גם היום תהליך היצירה דורש מאמץ: "המוזה לא מופיעה בלי שאתה נוקש על דלתה. רוב המקרים הם שאני יושב ליד הפסנתר מול הטקסט ומתחיל להזיע".
שיתוף הפעולה המוצלח עם חיים משה הוליד את הקלאסיקה "כל נדריי". קלינגר נזכר כיצד נולד השיר: "חיים אמר שהצליח לו כל כך טוב עם 'נשבע', ושאל למה שלא נשחזר. אמרתי לו שאני לא יכול לכתוב אותו דבר, אבל אשתדל לכתוב שיר אחר שימצא חן בעיניו". המעבר של משה לשירים שאינם בז'אנר הים־תיכוני גרר ביקורת, שאותה קלינגר דוחה בתוקף: "חיים חיפש את הקהל הרחב, הוא לא רצה להסתגר בתחום של שירה ים־תיכונית. עד היום יש אנשים שאומרים לי שכתבתי שיר מזרחי. אני אומר להם שזה לא שיר מזרחי, זה שיר ישראלי שאני כתבתי".
מהלך הריאיון קיבל תפנית כאשר הזמרת ירדנה ארזי עלתה לשידור במפתיע. ארזי, שביצעה את לחניו בשירים "הביתה", "דרישת שלום" ו"עגילי דמר", לא חסכה בשבחים: "המנגינות והלחנים שלו ישר תופסים, הם גדולים. אלו פשוט מתנות לחיים. אני מרגישה שיד הגורל נגעה בי". בהמשך שיתפה ארזי בזיכרון המרגש מביצוע השיר "עגילי דמר" מול שושנה דמארי: "היא הייתה על הבמה כששרתי והסתכלתי עליה. היא לבשה לבן והעגילים הגיעו עד הכתפיים. היא ממש נראתה מלכה, וכל כך התרגשתי שאפילו לא ניגשתי אליה. הרגשתי שאני עומדת מול סוג של מלכה".
דרכו של קלינגר עברה גם בתחרות האירוויזיון, בין היתר עם השיר "אין דבר" שביצע טל סונדק בשנת 2001. "טל סונדק היה זמר אנונימי שרצה לעבוד איתי", שחזר המלחין. "הוא בא אליי הביתה, התעקש, וראיתי שיש פה פוטנציאל מבחינה קולית. השיר התקבל לקדם ואחרי זה הייתה ההפתעה הגדולה שהוא נבחר, כי היו שם אמנים מאוד בולטים וידועים". השיר הגיע למקום ה־16 בתחרות, נתון שקלינגר מקבל בהבנה: "זה בסדר גמור, ככה זה באמצע בערך. התייחסנו לזה ברצינות והחוויה הייתה מעניינת, אבל לא צריך לבנות על זה יותר מדי".