"המכורים מומחים בלהונות את הסביבה בגלל הבושה"
העובדת הסוציאלית מיכל משיח בנימין, מומחית להתמכרות למין, על זיהוי ההתמכרות: "קשה מאוד לזהות כי זו התמכרות שמלווה בהמון בושה והסתרה" • פרק 06
התמכרות למין נחשבת לאחת ההתמכרויות המורכבות ביותר לזיהוי והקשות ביותר לטיפול. מיכל משיח בנימין, עובדת סוציאלית קלינית ומומחית בטראומה ובהתמכרות למין, שוחחה עם לינוי בר גפן בפודקאסט 'חומר למחשבה' על התופעה - שלעיתים נדחקת מסדר היום הציבורי - ועל דרכי הטיפול בה. בין היתר, עלתה השאלה: כיצד ניתן לזהות ולטפל בהתמכרות זו בהשוואה להתמכרויות אחרות?
בראשית הדברים הסבירה משיח בנימין את מהות ההתמכרות: "לא כל יצר מיני מוגבר מעיד על התמכרות למין. מתי מבינים שבכל זאת מדובר בהתמכרות? ברגע שנשלל חופש הבחירה, כשמופיעות מחשבות אובססיביות סביב הנושא וכשיש אובדן שליטה – כלומר לא רק 'אני חושב על זה', אלא 'אני גם מוציא את זה לפועל'".
לדבריה, "בהמשך, ולמרות המחירים הכבדים, ההתמכרות יכולה להתבטא בקשת רחבה של שימושים: מצפייה בפורנוגרפיה ואוננות, דרך ריבוי פרטנרים ופרטנריות, ועד לצריכת מין בתשלום. מגיעים למצב שבו האדם ממשיך בהתנהגות הזו למרות הפגיעה בזוגיות, בעבודה ובאנשים סביבו – למשל כשהוא מוותר על קימה לעבודה בבוקר וממשיך עם הדפוס הזה בכל זאת".
"בהתמכרות הזו המין הוא לא העניין, אלא כלי לוויסות רגשי"
באשר לגורמים להתמכרות מסוג זה ציינה: "מניסיוני, זה מתחיל בדרך כלל אצל אנשים שהגיעו מבתים עם הזנחה – כלומר מתוך פגיעה שנובעת מהתקשרות לא בטוחה בין הילד להוריו. זו יכולה להיות הזנחה רגשית, פיזית או כלכלית, מצב שבו הילד לא זכה למספיק נוכחות ותשומת לב, ומשם זה צומח". עוד הוסיפה: "בהתמכרות הזו המין כשלעצמו אינו העניין המרכזי, אלא הוא משמש כלי לוויסות רגשי. יש שיגדירו זאת כבריחה ויש שכוויסות, משום שאנשים שמגיעים עם ההתמכרות הזו לא למדו בילדותם כיצד לשאת ולהתמודד עם רגשות עזים".
בנוגע לסימני הזיהוי האפשריים: "קשה מאוד לזהות אותה, משום שזו התמכרות שמלווה – ביחס להתמכרויות אחרות – במידה רבה של בושה והסתרה. מדובר בתחום שפחות מדובר ומטופל, ורק בשנים האחרונות מתחילים להגדיר אותו ולהקדיש לו תשומת לב". לדבריה, "בתקופה האחרונה כל נושא הפורנוגרפיה תפס תאוצה משמעותית, במיוחד עם זמינות האינטרנט והסלולר, כשילדים נחשפים לכך בגיל צעיר מאוד וזה הופך לחלק משגרת היומיום – לצפות בזה לפני שהולכים לישון".
"בדרך כלל מדובר בבתים שבהם אין תקשורת מיטיבה עם הילדים"
"אני לא בטוחה שאפשר לזהות את זה בגיל צעיר, אלא אם כן קיימת פתיחות רבה בין ההורים לילדים והילדים משתפים בעצמם. בדרך כלל מדובר בבתים שבהם אין תקשורת מיטיבה, ולכן ההורים כלל לא ידעו. ב'מרכז מהלך', הפועל במסגרת האגודה לבריאות הציבור, אנחנו מטפלים בבוגרים מגיל 18 ומעלה – גיל שבו כבר קיימת הבנה ובשלות קוגניטיבית לקלוט שמשהו קורה".
עוד ציינה: "בניגוד להתמכרות לחומרים שבה המשפחה לרוב מעורבת, כאן הורים לא יגיעו ויאמרו 'הבן שלי מכור למין'. פעמים רבות אפילו בנות הזוג אינן מודעות לכך שבן הזוג נמצא בשיא ההתמכרות או אפילו בטיפול. הן אינן יודעות מפני שהמכורים מיומנים מאוד בהונאת הסביבה עקב הבושה, ומשום שלא תמיד יש הבנה שמדובר בהתמכרות לכל דבר".
על הגישה הטיפולית בהתמכרות למין סיכמה: "יכול להיות שישנם מטפלים שינקטו גישה אחרת, אך מניסיוני ניסיון 'לחתוך' את ההתנהגות בבת אחת פשוט אינו עובד. הרי מהי התמכרות? התניה מוחית. אי אפשר פשוט למחוק את ההתניה הישנה, ולכן עלינו לייצר התניה חדשה שתחליף אותה - לבנות אלטרנטיבה ממשית, וזה תהליך שדורש זמן".
״הטיפול אצלנו מסובסד על ידי משרד הבריאות למשך חצי שנה. המידע היחיד שמועבר למשרד הוא שם מלא ומספר תעודת זהות בלבד – אך ורק כדי לוודא שהתקציב מגיע ליעדו ושמדובר באנשים אמיתיים. לאחר מכן הטיפול ממשיך בסבסוד חלקי, הכולל שעה שבועית של טיפול רגשי, ליווי פסיכיאטרי, ליווי מדריך שיקום וקבוצה טיפולית.״
