יוני פוליקר, המוזיקאי ואחיו של רב"ט יעקב (קובי) ז"ל, שוחח עם איריס קול ב-103fm על הסינגל החדש שנוגע בפצעים ובכאב, ושקרוי 'הלם קרב'. הסינגל ישוחרר במסגרת אלבום חדש, רביעי במספר, שהופק והולחן על ידי יוני בעצמו.
תחילה שיתף פוליקר וסיפר מדוע צימצם את נוכחותו ברשתות החברתיות לאורך התקופה. "לא, זה לא היה 'שותק'. זה התחיל בקורונה, דרך ה-7 באוקטובר, ובכל המלחמות שהיו. לא הרגשתי שיש מה להגיד בתקופות כאלה. או שזה בכלל ראוי להגיד משהו. הרגשתי איזושהי שתיקה חיצונית, גם ברשתות".
על אף הפצע החשוף, הוא המשיך לנגן וליצור. "קצת פחות. כתבתי שירים. עדיין הייתי כותב, כמו תמיד, הופעתי עם יהודה, ובעיקר התרכזתי בהרכב היווני שלי שאני מופיע איתו, 'הסופלאקיס', שהוא מאוד משמח, והיה ניגוד לתקופה השחורה הזאת".
"השיר החדש, הסינגל הראשון מתוך האלבום החדש, נוגע במפלצת הזאת שקיימת בי: הפוסט טראומה, ותחושת הפאניקה שקיימת בי", הוסיף פוליקר.
בהמשך סיפר באופן גלוי על חלק מהאירועים שניצבים מאחורי השיר החדש, ובמקומות האישיים ביותר בחייו. בתוך כך, הזיכרון של אחיו הגדול שנהרג בשנת 91' במהלך השירות הצבאי, וארבע שנים לאחר מכן כשחווה טרגדיה נוספת בה בן דודו שם קץ לחייו על קברו של אחיו. "קשה לי מאוד עם התחושות האלה. זה בא בעיקר כשאני מרגיש משהו. כשאני בקשר כבר הרבה זמן, זה הדבר הזה".
"כשאני עם עצמי אני יותר מרוכז בעצמי", אמר והמשיך: "פה, פתאום, יש לי מה לאבד. זה נורא ואיום. אני אומנם מטופל, ולוקח כדורים, והכל. אבל זו תחושה נוראית. כאילו, כל פעם שהיא יוצאת מהבית, זה כאילו היא הולכת למלחמה. הולכת לקרב".
עוד אמר כי "גם עכשיו, כשאני מדבר אתך על זה, זה עושה משהו. אני בחצי טיפול פסיכולוגי. אני מספר לך על המצב שלי, וזה עושה משהו טוב. זה משחרר. זה לא מרפא את הפצע. זה פצע שצריך ללמוד לחיות איתו, ולהחליש אותו".
"שירים צריכים להביע חמלה כלפי העולם, לדעתי", הוסיף.